תא"מ 49507-08-15 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' קאופמן ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה מיום 21.04.2015, בין כלי רכב, מ"ר 17-353-13 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 15-809-66, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם התאונה אלא לעניין נסיבות קרות התאונה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה.

3.נערך לפניי דיון שבו הוגשו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של הנתבעת 1 לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 30% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעת לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 70%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

איני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת, לגבי נסיעת רכב הנתבעות לאחור. גרסתו של נהג רכב התובעת בהקשר זה הייתה מהוססת, בלתי קוהרנטית ולא משכנעת.

סבורני כי הטענה כי רכב הנתבעות נסע לאחור נולדה אך כדי להסיר מעל נהג רכב התובעת את האחריות בגין אי שמירת מרחק שהיא לרוב אחריות אבסולוטית.

נהג רכב התובעת מעיד כי הוא נאלץ לסטות שמאלה, הגם שניסה לבלום את רכבו מאחורי רכב הנתבעות, על מנת למנוע את המפגש עם רכב הנתבעות. אולם, תיאור זה מתיישב יותר עם המסקנה כי נהג רכב התובעת לא שמר מרחק מהרכב הנוסע לפניו על פי החובה הקיימת בתקנות התעבורה.