תא"מ 49500-08-10 סבג נ' בר עם ואח'

המחלוקת

1. תביעה על רקע יחסי שכירות.

התובעת, גב' רחל סבג, השכירה דירה ברח' יחזקאל בנתניה לנתבע 1, מר עמי ברעם.

הנתבעת 2, גב' לוסי אורית פרייס, היתה ערבה לקיום התחייבויותיו של הנתבע על פי חוזה השכירות (חוזה השכירות וכתב הערבות צורפו לתצהירה של התובעת).

חוזה השכירות נחתם ביום 14.7.06, ועל פיו החלה תקופת השכירות ביום 1.8.06.

2.בכתב התביעה נטען כי הנתבע חדל לשלם את שכר הדירה במרס 2007, והתובעת הגישה כנגדו תביעה לפינוי המושכר ולתשלום שכר הדירה עד מועד התביעה (א 7790/07, נספח ג' לתצהיר התובעת). ניתן פסק דין לפינוי המושכר, ומוסכם שהנתבע פינה את הדירה ביום 13.7.08.

בתביעה דנן, ע"ס 36,744 ₪, תבעה התובעת מהנתבעים פיצוי בגין נזקים שונים אשר לטענתה גרם הנתבע לדירה ולרכושה, החזר חוב בגין ארנונה ודמי שימוש ראויים לתקופה: 1.8.07 עד 13.7.08.

בכתב ההגנה כפר הנתבע בכל הנזקים הנטענים. עוד טען שיפוץ שנערך בדירה היה רשלני, וכתוצאה מכך היו בדירה בעיות רטיבות קשות, ונגרם נזק לתכולה ששייכת לו ולציורים שלו. הנתבע ביקש לקזז את הנזק שנגרם לציוריו, בהסתמך על חוות דעת מומחה שהמציא.

לגבי דמי השימוש הראויים, טען הנתבע כי שכר הדירה סוכם על בסיס דולרי, ולא בסכום נקוב בשקלים, כטענת התובעת. כיוון ששער הדולר ירד, טען הנתבע כי דמי השימוש הראויים, בהתבסס על שכר הדירה החודשי על פי החוזה, צריכים להיות נמוכים מכפי שהתובעת תבעה.

הראיות

3.התובעת מוסרת בתצהירה כי בשנת 2003 נערך בדירה שיפוץ יסודי שכלל החלפת צנרת האינסטלציה והחשמל, ריצוף, מטבח חדש, דלתות וחלונות חדשים, טיח וצביעה מחדש.