פרץ השכרת רכב בע"מ ואח' נ' אברהם ואח'

פסק הדין בוטל בערעור, לעיון בפסה״ד של הערעור לחצו כאן

 צד ג': משטרת ישראל 

1. הליך זה החל כבקשה לביצוע שטר חוב בסך 23,600 ₪ חתום על ידי הנתבע לפקודת התובעת (להלן: "שטר החוב").

השטר נחתם ונמסר לתובעת על ידי הנתבע להבטחת התחייבויותיו על פי הסכם שכירות רכב אותו נטל הנתבעת מהתובעת העוסקת בהשכרת כלי רכב.

בהתאם להוראות הסכם השכירות מיום 15.11.16 (להלן: "הסכם השכירות") שכר הנתבע והתובעת רכב מסוג מאזדה בעלות של 290 ₪ ליום ולתקופה של יום אחד.

למחרת התקשר הנתבע למנהל התובעת וביקש להאריך את תקופת השכירות עד ליום 20.11.16.

אלא שהרכב לא הוחזר במועד המוסכם לתובעת ובדיעבד הסתבר כי נתפס על ידי צד ג', משטרת ישראל, הוחזק על ידה עד ליום 12.1.17 והושב לתובעת רק במועד זה.

בהתאם לתחשיב של 290 ₪ ליום X 51 יום, תבעה התובעת מהנתבע תשלום בסך 14,370 ₪. לכך הוסיפה התובעת חיוב בגין ימי שבת כמוסכם בסך 640 ₪ וכן 303 ₪ בגין עלות גרירת הרכב מהמשטרה.

עוד הוסף חיוב בסך 7,867 ש"ח קנס בגין אי החזרת הרכב במועד.

2. הנתבע התנגד וטען כי אומנם שכר את הרכב לתקופה ובעלות כמפורט לעיל, אך בשל אירוע שלא בשליטתו – לא צלח בידו להשיב את הרכב במועד.

באותה עת הועסק הנתבע כטבח במסעדה וביום 17.11.16, כאשר הגיע למקום עבודתו החנה את הרכב השכור ברחוב.

באותו הלילה סמוך לשעה 1:00 לפנות בוקר, התפתחה מהומה במסעדה במהלכה נדקר אדם למוות.

בעקבות האירוע, סגרה המשטרה את הזירה ותפסה גם את רכבו של הנתבע לצרכי חקירה מכיוון שחנה סמוך למקום.

הנתבע ובעליו של המקום, מעסיקו של הנתבע, נעצרו אף הם לחקירה והנתבע שוחרר ממעצר רק ביום 26.11.16 למעצר בית. למרות בקשתו של הנתבע, במעמד הדיון עת שוחרר ממעצר, סירבה המשטרה לשחרר את הרכב בטענה כי הוא עדיין בבדיקה.

המשטרה החזיקה ברכב עד ליום 12.1.17 עת שוחרר על ידי התובעת.

לטענת הנתבע עשה ככל יכולתו להביא לשחרור הרכב אך הדבר נבצר ממנו. הן משום סירובה של המשטרה לשחררו והן משום שרק בעליו של הרכב, התובעת, רשאי לעתור לשחרורו ולקבלו לידיה.