בקל איילון נ' המפקח על התעבורה ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 60,005 ₪, לפיצוי התובע עקב מחדלים וליקויים של הנתבעות באספקת שירותי תחבורה ציבורית לתובע.

התובע ריכז 17 מקרים שהצטברו לאורך תקופה של 10 חודשים, אשר בגינם נגרמו לו נזקים והפסדים המזכים אותו בפיצוי מאת הנתבעות.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 בהיותה סמכות הפיקוח, הבקרה והאכיפה על מפעילי התחבורה הציבורית בישראל, וכנגד הנתבעת 2 בהיותה המפעילה היחידה והבלעדית של שירותי תחבורה ציבורית ביישוב מגוריו, מכוח רישיון מטעם הנתבעת 1.

טענות התובע:

התובע המתגורר בישוב צור יצחק בדרום השרון, נדרש לשירותי תחבורה ציבורית ממקום מגוריו וחזרה אליו, לרבות בקווים 13 ו- 123 שהנתבעת 2 היא המפעילה שלהם.

לטענת התובע 17 המחדלים והליקויים אשר פורטו בתביעתו כוללים, בין השאר, מניעת שירות על ידי ביטולים של קווי אוטובוס לתקופות ארוכות של חודש ימים, חריגה של אוטובוסים מלוחות הזמנים (הקדמה או איחור), אי עצירת אוטובוסים בתחנה, הימנעות מפרסום של הודעות מפורשות ועדכניות אודות ביטול קווים ושינויים בקווים ובלוחות הזמנים.

לדידו של התובע, הנתבעים הפקירו אותו בתחנות בהמתנה לאוטובוסים שלא יגיעו והותירו אותו להסתדר בעצמו, חסר אונים, בחוסר ידיעה, מתבוסס בעלבון והשפלה, תוך זלזול בזמנו, בסדר יומו ובכספו, תוך שהם מפרים חובה חקוקה, ומתפרקים מסמכותם ואחריותם כלפיו כנוסע וצרכן של שירותי תחבורה ציבורית.

התובע הדגיש כי נוכח היות הנתבעת 2 הספקית הבלעדית והיחידה של שירותי תחבורה ציבורית ליישוב מגוריו ובהיעדר חלופות של תחבורה ציבורית זולת הנתבעת 2, באזור השרוי במצוקה ומחסור של תחבורה ציבורית, נוצרת הסתמכות ותלות שלו בשירותי הנתבעת 2 כדי לצאת ממקום מגוריו ולחזור אליו. לפיכך סבור התובע כי הנתבעת 2 חייבת לבסס את שירותיה על אדנים של סדר, עקביות ורציפות, כדי לבנות את אמונו וביטחונו של הציבור בשירותיה.

התובע טען כי במהלך התקופה נשוא התובענה פנה בתלונות אל הנתבעת 2 אך דבר לא נעשה, ועד היום לטענת התובע ממשיכה הנתבעת 2 להפר את תנאי הרישיון להם היא מחויבת.

כנגד הנתבעת 2 טוען התובע כי התרשלה במתן השירות והפרה הוראה חקוקה.