תא"מ 49334-03-16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' גולדן סוכנויות אוטובוסים ושות' שותפות מוגבלת ואח'

בין הצדדים מחלוקת ביחס לאחריות לתאונת דרכים מיום 17.7.15 בין רכב המבוטח על ידי התובעת, בו נהגה גב' ירדן פרץ (להלן: "נהגת התובעת") לבין רכב הנתבעת 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעות"), בו נהג מר יוסף רשף (להלן: "נהג הנתבעות").

אין מחלוקת בין הצדדים, כי שני הרכבים עמדו ברמזור, כאשר רכב נהגת התובעת, רכב פרטי, בנתיב השמאלי ורכב נהג הנתבעים, אוטובוס, מימינה.

גרסאות הצדדים ביחס לאופן קרות התאונה חלוקות. כל צד טען, כי בעת הפנייה שמאלה סטה הרכב האחר לנתיב נסיעתו ופגע בו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, שמעתי את העדויות, וראיתי את התמונות ממקום התאונה ותמונות רכב נהגת התובעת אודות הפגיעות, הגעתי למסקנה כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי יש להעדיף את גרסת נהגת הרכב, וכי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הנתבעות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

ראשית, לאחר התאונה צפרה נהגת התובעת לנהג הנתבעים שלא עצר ורק בתחנה המרכזית הצליחה ליצור עמו קשר ולעדכן את מנהליו לגבי התאונה ולקבל את פרטיו.

שנית, אמנם יש שינוי בין גרסת נהגת התובעת שנמסרה בטופס הודעה על התאונה לבין זו שנמסרה בבית המשפט אך אני מקבלת את הסבריה לפער בדברים.

בטופס דיווח על התאונה מסרה, כי התאונה אירעה בעת פנייתה שמאלה עת סטה רכב נהג הנתבעים לנתיבה ופגע בה בעוד בעדותה בבית המשפט טענה, כי התאונה אירעה בעודה עומדת בצומת ובטרם החלה בנסיעה. כשנשאלה על הפער בין הדברים הסבירה, כי בדברים שנרשמו בטופס הדיווח התכוונה לומר שהיא עמדה לפנות שמאלה, אך התאונה ארעה בטרם החלה בנסיעה שמאלה. הסבריה של נהגת התובעת מקובלים עלי.