הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' ג'ית ואח'

בפני בקשה לפטור את התובעת מהגשת תצהיר עדות ראשית של הנהג ברכב המבוטח.

ביום 21.7.2016 ניתנה החלטה המורה לצדדים לפעול בהתאם לתקנה 214ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

כן הוצע לצדדים, במסגרת ההחלטה, להסכים למתן פסק דין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, לאחר שמיעת עדי הצדדים וסיכומים קצרים בעל פה, כאשר במקרה של הסכמה כאמור יהיו הצדדים פטורים מהגשת תצהירי עדות ראשית. לבסוף נקבע במסגרת ההחלטה כי צד המבקש לזמן עדים באמצעות בית המשפט יגיש בקשה בהתאם לא יאוחר מאשר 45 ימים לפני מועד הדיון.

התיק נקבע לשמיעה ביום 4.1.2017.

תקנה 214ט'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמם ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. תקנה 214ט'(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי מוסיפה וקובעת כי תצהיר עדות שלא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט וכי עד שלא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. כך גם נקבע בתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

כתב ההגנה הוגש ביום 19.6.2016.

ארבעים וחמישה הימים הקבועים בתקנה 214ט'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי חלפו עברו, ואף כפול מכך, ותצהירי עדות ראשית אין.

ביום 16.10.2016 הגישו הצדדים "הודעה על הסכמה דיונית", במסגרתה הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה יישמעו העדים ללא הגשת תצהירי עדות ראשית. בו ביום ניתנה החלטה הדוחה את ההסדר הדיוני, תוך הפניית הצדדים להחלטת בית המשפט מיום 21.7.2016.

שבועות חלפו עברו, מועד הדיון התקרב ולא הוגשו תצהירים או בקשה מטעם מי מהצדדים.

בהחלטה מיום 26.12.2016 דחה בית המשפט את מועד הדיון ל-17.1.2017.

ביום 9.1.2017 הגישה התובעת בקשה כי בית המשפט יפטור אותה מהגשת תצהיר עדות ראשית של הנהג שנהג ברכב שבוטח על-ידה, מר מטר סמי. לטענת התובעת העד אינו בשליטתה. עוד טוענת התובעת כי שוחחה עם העד והוא סירב לשתף פעולה בכל הנוגע להגשת תצהיר שכן מסר הודעה במשטרה.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, היא הוגשה זמן רב מאד לאחר המועד הקבוע בדין ובהחלטת בית המשפט להגשת התצהירים או לזימון עדים והיא אינה מפורטת דיה. כך, לדוגמא, לא ברור מתי התנהלה השיחה המתוארת עם הנהג ומדוע הוגשה הבקשה אך עתה. בשים לב למועד הגשת הבקשה, להחלטה, להחלטה ב"הודעה על הסדר דיוני" ולהוראות התקנות, היה על התובעת ליתן טעמים מיוחדים וטובים על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה בשלב זה, ואלה לא ניתנו.

ההליך של סדר דין מהיר כולל יתרונות וחסרונות. הוא מאפשר דיון והכרעה מהירים בתביעות מתאימות, אך הוא מחייב את הצדדים לקדם את התיק במהירות וביעילות. כדברי כב' השופט הנדל בבר"ע (ב"ש) 803/04 אמר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ:

"המיזוג של שיקולים מעשיים ושיקולים עקרוניים, המאפיינים את ההליך המשפטי, הוביל לקביעת סדר דין מיוחד שמטרתו ליעל את ההליך – מצד אחד, תוך שמירת כללי המשפט והאינטרס של הצדדים להציג את עמדתם – מהצד האחר. במסגרת זו נקבע הכלל לפיו יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של עדיהם, אלא אם קבע בית משפט אחרת, וכן שתצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית משפט ומטעמים מיוחדים (ראה תקנה 214ט)".

ובהמשך:

"... הכלל בתביעה בסדר דין מהיר הינו שיוגש תצהיר טרם שמיעת עד. נכון הוא שבית משפט מוסמך לסטות מהכלל האמור, אך אל לו לעשות זאת כדבר שבשגרה. מטרת הגשת תצהיר הינה לקצר את ההליך, לחסוך מתן עדות ראשית ולאפשר לצד שכנגד להיערך כראוי לחקירה נגדית."

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.