אבידר ואח' נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ

רקע ועובדות :

עסקינן בתביעה על סכום כסף קצוב אשר הגישו התובעים, להשבת דמי ההרשמה ששילמו לנתבעת בסך כולל של 60,000 ₪. כל זוג מהתובעים שילם דמי הרשמה בסך של 30,000 ₪ ביום 19.03.2015, במסגרת חתימתם של התובעים על "בקשה לרכישת יחידת דיור בפרויקט "MARIS" – נתניה" (להלן: "בקשות הרכישה")

התובעים מתגוררים בשכנות, ורכשו במקביל דירה בפרויקט, קומה מעל קומה, כך שהתובעים 1 ו- 3 רכשו דירה בקומה 17 והתובעים 2 ו- 4 רכשו דירה בקומה 16. שתי הדירות הן בשטח של 114 מטרים, מרפסת בת 12 מטרים, וכן מחסן וחניה. בבקשות הרכישה נרשם המיקום והסימון של כל דירה, המחסן והחנייה. מחיר כל דירה הוא 1.9 מיליון ₪.

על בקשות הרכישה בוצעו תוספות או שינויים בכתב יד. נרשם כי כיווני האוויר של הדירות הם צפון- מערב, כל זוג יהיה זכאי למזגן מיני מרכזי לכל שטח הדירה. כן נרשם כי חוזה ייחתם ביום 19.4.15.

מועד חתימת החוזה אשר נקבע ליום 19.4.15, חודש ימים לאחר חתימת בקשת הרכישה, הינו בגדר שינוי של סעיף 7 של התנאים בבקשת הרכישה, בו נאמר כי אם תוך 10 ימים לא ייחתם חוזה, הנתבעת תהיה חופשיה למכור את הדירה לכל מאן דהוא. העתק של חוזה המכר נשלח לתובע 2 עוד ביום 19.3.15, ואף התובע 1 אישר בחקירתו כי קיבל בחודש מרץ 2015 העתק מחוזה מכר. בהמשך ההתכתבות בין הצדדים הובהר כי הפגישה שנקבעה ליום 19.4.15 היא לשם חתימת החוזה, אך ניתן לקבוע פגישה מקדימה עובר למועד זה ואף לנהל משא ומתן באמצעות עורך דין מטעם התובעים. לפי בקשתו של תובע 2 נקבעה פגישה מקדימה עם נציג החברה, במועד שנקבע לחתימת חוזה, שעה לפני המועד המתוכנן לחתימת החוזה. בסופו של יום, התובע 2 לא התייצב לפגישה, התובע 1 התייצב לפגישה אך טען כי אינו מוכן לחתום על טיוטת החוזה במתכונת שהומצאה לו. נושאים אלה יולבנו בהמשך.

טענות התובעים:

בכתב התביעה טענו התובעים טענו כי לאחר חתימת הבקשה לרכישת הדירה נוהל משא ומתן לקראת חתימת חוזה. ביום 22.04.2015 נשלח על ידי בא כוחם מכתב בו פירטו את הערותיהם להסכם המכר.

הנתבעת נתבקשה לביצוע שינויים ותיקונים, כמקובל בעסקאות מסוג זה, אך ביום 27.4.15 דחתה הנתבעת את מרבית השינויים שהתבקשו.

התובעים טענו כי הנתבעת אף ביקשה לשנות את מועד המסירה בטיוטת החוזה עם תובע 1 תוך שהיא טוענת כי מדובר בטעות- דבר העומד בניגוד מפורש למצוין בבקשת הרכישה של תובע 1. יצוין כי על בבקשת הרכישה של התובע 1 נאמר כי מועד המסירה הוא 31.12.15, אך הנתבעת טענה כי עסקינן בטעות סופר, ומועד המסירה הוא 31.12.16.

בשל סירוב הנתבעת לבצע את השינויים המבוקשים בחוזה המכר, החליטו התובעים כי אינם מעוניינים להתקשר בחוזה עם הנתבעת, ודרשו מהנתבעת להחזיר להם את דמי ההרשמה. הנתבעת השיבה כי היא מסרבת לקבל את הודעת התובעים ואת דרישתם להשבת "דמי ההרשמה", והודיעה כי דמי ההרשמה אינם מוחזרים בהתאם לסעיף 8 לבקשת הרכישה.

התובעים טענו כי הנתבעת מחזיקה בכספיהם שלא כדין וללא כל זכות שכן בקשת הרכישה איננה בגדר התקשרות חוזית מכל סוג שהוא, כמצוין במפורש בסעיף 9 לבקשת הרכישה.

עוד נטען כי בקשת ההרשמה נערכה על ידי הנתבעת לצורך התקשרות עם מספר אנשים בלתי מסוים ולכן היא בגדר חוזה אחיד העונה על ההגדרה המופיעה בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1982 (להלן- חוק חוזים אחידים). התובעים הוסיפו כי הוראות סעיף 8 לבקשת הרכישה מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, בהיותה שוללת באופן בלתי סביר תרופה המגיעה על פי דין, כמצוין בסעיף 4(6) לחוק החוזים האחידים.

טענות הנתבעת:

החל ממועד החתימה על בקשת הרכישה ,התובעים נעשו כל שביכולתם על מנת לסכל את החתימה על חוזי המכר, ולפיכך הנתבעת זכאית לחילוט דמי ההרשמה כפיצויים מוסכמים.

תובע 2 הודיע, 41 דקות לפני הפגישה שנקבעה לחתימה על חוזה המכר ביום 19.04.2015, כי נבצר ממנו להגיע לפגישה עקב מחלה, וכבר באותה ההודעה דרש את החזר דמי ההרשמה.

תובע 1 התייצב לפגישה עם הנתבעת באותו יום, כאשר אינו מיוצג, אולם הודיע כי הוא מסרב לחתום על חוזה המכר.