איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אוטמזגין

תביעה כספית לתשלום עבור נזקי תאונת דרכים שאירעה בין רכב התובעת לבין אופנועו של הנתבע.

נהג התובעת, שהוא בעל מוגבלות בשמיעה ודיבור, העיד מתוך מאמץ להבהיר עצמו לבית המשפט, והתרשמותי היא כי עדותו היתה מהימנה. לפי דבריו, נסע ברחוב ההגנה בראשל"צ, לכיוון הקניון. כשחצה את הצומת ברחוב לישנסקי, במהירות של כ-30 קמ"ש, פגע בו אופנועו של הנתבע, בשעה שהנתבע הוביל אותו בהליכה רגלית, מצד ימין, מרחוב לישנסקי. הנהג הסביר כי הנתבע היה כנראה מעוניין לפנות ימינה לתוך רחוב ההגנה, אך במקום היו עבודות שיפוצים, והדרך היתה חסומה, לכן הנתבע בחר ללכת עם האופנוע על מעבר החצייה, כדי לעקוף את אזור העבודות. בפועל, הנתבע פרץ לתוך הכביש כשהוא חוצה את הצומת באור אדום, שכן היה רמזור אדום למגיעים מרחוב לישנסקי, ופונים ימינה לרחוב ההגנה. הנהג העיד כי ראה את הנתבע צועד, אך היה בטוח שיעצור, ולא ייכנס לכביש, אך הנתבע נהג באופן לא נורמאלי, ונכנס לנתיב נסיעתו. כתוצאה מן התאונה, הנתבע נפל וגם האופנוע.

להמחשת דבריו ערך הנהג שרטוט של הצומת, והסביר כיצד עבר הנתבע ממעבר חצייה שעל רחוב לישנסקי, למעבר חצייה הניצב לו, על רחוב ההגנה, מקום בו נהג הוא בצומת.

לרכב התובעת נגרמו נזקים בדלת הימנית אחורית, כעולה מתמונות השמאי וחוות דעתו.

הנתבע שלא היה מיוצג, התקשה למשול ברוחו במהלך המשפט, הוא שב והתפרץ נגד נהג התובעת ואף נגד בית המשפט ואך בקושי ניתן היה לנהל את הדיון. הנתבע לא היה מעוניין לקבל את ניסיונותיו של ב"כ התובעת שניסה בהגינותו ואדיבותו לסייע לו. במהלך הדיון הנתבע החליט לעזוב את האולם על דעת עצמו, ושב לאחר מכן. בעת השמעת הסיכומים, גידף את נהג התובעת, צעק, ועזב את האולם, והכל כמפורט בפרוטוקול.

לגופו של עניין, התקשיתי להבין את גרסת הנתבע לאשר אירע. מדבריו עלה כי אמנם הוביל את האופנוע, כיוון שחלה בו תקלה. מטרתו היתה להעביר את האופנוע לצד השני של הצומת, על מנת שיילקח על ידי גרר. הנתבע העיד כך:

ת. העברתי אותו כביש. הוא נתקע בי.

ש. איפה היית?

ת. הגלגל קצת בחוץ, הוא כבר נוסע, הוא רואה אותי. מזל שעמדתי.. הגלגל התחכך באוטו שלו.

ש. אבל היה לו אור ירוק.