תא"מ 4910-02-14 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מאפיית דגן עודי בע"מ

תביעה לחיוב המבוטחת בתשלום ההשתתפות העצמית לאחר דחיית תביעת הצד השלישי.

זוהי השאלה המתעוררת בפניי.

לית מאן דפליג, כי הפוליסה בענייננו, בסעיף ו' בפרק 16, קובעת מפורשות את חובתו של המבוטח לשאת בדמי ההשתתפות העצמית "אשר תחול על כל סכומי הפיצוי ו/או ההוצאות העומדים לתשלום, לרבות, ... הוצאות שהוציא המבטח במהלך הטיפול בתביעה, וזאת אף אם לא הוטלה חבות על המבטח או לא שולמו פיצויים בגינה..." (ההדגשות הן שלי נ.ע הח"מ ואינן במקור).

אלא, שבבסיס טענות הנתבעת שתי טענות מרכזיות שיש בהן כדי להימנע, לטענתה, מחיובה בתשלום ההשתתפות העצמית: האחת, אי ייצוגה נאמנה בהליך שהתנהל מול הצד השלישי, כאשר עורך הדין אשר ייצג את הצדדים דנן בהליך מול הצד השלישי נמנע מפירוט הוצאות המבוטחת בגין השתתפותה העצמית בעקבות ההליך ובכך, סוכל הסיכוי לחיוב הצד השלישי במלוא ההוצאות, לרבות ההשתתפות העצמית של המבוטחת. השנייה, הנתבעת חסכה לתובעת סך של 10,000 ₪ שהייתה מוכנה לשלמו בפשרה לצד השלישי. לטענת הנתבעת, סכום זה נחסך לתובעת בזכות התנגדות הנתבעת אשר האמינה בעמדתה כי דין תביעת הצד השלישי להידחות.

התובעת טענה, כי לנתבעת ניתנה רשות להתגונן בנושא אחד בלבד; בירור סכום ההוצאות שהיו בפועל. לטענתה, במסגרת ראיותיה התובעת הצליחה לעמוד בנטל הוכחת סכום ההוצאות שנגרמו לה בפועל. לא זו אף זו, הוכח כי סכום ההוצאות שנגרמו לה בפועל עלה בסך של 2,000 ₪ בערך על הסכום הנתבע, עקב טעות בחישוביה. התובעת הוסיפה וטענה, כי לא עלה בידי הנתבעת לסתור את הטענה היחידה שעמדה על הפרק ושהגדירה את חזית המחלוקת בין הצדדים. כך, שלטענתה, אין מנוס מקבלת התביעה במלואה ומחיוב הנתבעת בתשלום הסך של 3,731 ₪ משוערך להיום ובצירוף הוצאות משפט.

מבלי לוותר על התנגדותה להרחבת חזית, התובעת הוסיפה וטענה, כי עורך הדין שייצג בהליך מול הצד השלישי עתר לפסיקת הוצאות, וכי העדר פירוט מלוא ההוצאות לא היה משנה מהתוצאה הסופית שהייתה נקבעת על ידי בית המשפט, שבדרך כלל אינו נוהג לפסוק את מלוא ההוצאות שהוצאו בפועל.

למותר לציין, כי טענת הנתבעת בדבר הצעת הפשרה שנחסכה לתובעת עולה גם מראיות התובעת עצמה, ובפרט, מטופס העברת תביעת הצד השלישי לטיפול משפטי (צורף לכתב התביעה), שם צוין במפורש כי המבוטח התנגד לפשרה. באשר לטענה בדבר אי דרישת ההשתתפות העצמית של הנתבעת במסגרת ההליך מול הצד השלישי, הרי שהדבר עולה מפרוטוקול הדיון בהליך מול הצד השלישי (מוצג נ/1). יחד עם זאת, אין כל חולק כי טענות אלו הועלו אך ורק במסגרת חקירת העדה מטעם התובעת ובמסגרת טיעוני הנתבעת לאחר שמיעת ההוכחות. כך, שלא הייתה בפני התובעת הזדמנות נאותה לסתור את טענותיה המפתיעות של הנתבעת.

לאחר שקלול טענות הצדדים, ומשיקולי צדק בעיקר, שוכנעתי כי בנידון דידן יש לחייב את הנתבעת אך ורק ב 60% בערך מהסכום הנתבע.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.7.2013 ועד היום.