תא"מ 4907-12-15 חנדקלו נ' ערידי

ביום 1/1/17 התקיים כאן דיון בהתנגדות שהגיש המשיב כנגד תביעת המבקש.

המבקש נעדר מן הדיון ובמצב דברים זה ניתנה למשיב הרשות להתגונן והתיק נקבע להמשך. בנוסף חויב המבקש בהוצאות המשיב בגין דיון זה.

המבקש עותר לבטל את ההחלטה וזאת בטענה כי בשל אילוצים לא צפויים עוכבה טיסתו של בא כוחו בחזרה לארץ, וכך תחת שינחת כאן ביום 31/12/16 ויוכל להתייצב לדיון, נחת הלה רק ביום 1/1/17 ונעדר מן הדיון על אף נסיונותיו להספיק ולהגיע במועד.

המשיב מבקש לדחות את הבקשה בטענה כי המבקש (ככל הנראה הכוונה לב"כ המבקש) לא הציג כרטיסי טיסה שיעידו כי נועד לנחות בארץ ביום 31/12/16, ובנוסף לא הובהר מדוע לא הודיע אודות העיכוב באופן שיכול היה למנוע התייצבות לשווא כאן. בנוסף טען המשיב כי המבקש עצמו לא התייצב אף הוא לדיון, ללא כל הנמקה, וכי ממילא טענות ההגנה לגופו של עניין מצדיקות מתן הרשות להתגונן וקיום דיון לגופו של ענין.

לאחר ששקלתי את הדברים אני רואה לנכון לקבוע כי ההחלטה תבוטל בכפוף לתשלום ההוצאות שנפסקו וזאת מהטעמים הבאים – 

1.ההתנגדות נשוא ענייננו הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל כבר בחודש נובמבר 2015;

2.תביעה זו עילתה בשטר חוב בסך של 45,000 ₪;

3.לאורך התקופה שמפתיחת התיק כאן ועד היום נדחה הדיון בהתנגדות פעם אחר פעם, בעיקר כך, נדמה בעטיו של המבקש;

4.טענות המשיב בגוף ההתנגדות עניינן במערכת היחסים החוזית שבין הצדדים להסכם השכירות נשוא שטר החוב. אציין כי יתכן שבמסגרת חקירה היה ביהמ"ש למד כי אין בטענות משום הגנה של ממש, ואולם לפי שעה אין לומר כי כך הדבר ללא צורך בחקירה (שאם לא כן, יש להניח כי הבקשה היתה נדחית על הסף על פי הסמכות המסורה לביהמ"ש מכח תקנה 205(ג) לתקסד"א);