תא"מ 48651-02-14 סימן ברכה בע"מ נ' בן יקר

לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 7.10.2014, ולחלופין – לבטל את חיובה של המבקשת בהוצאות הן במסגרת פסק הדין והן במסגרת החלטתי מיום 9.7.2014.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

ההוצאות שנפסקו במסגרת החלטתי מיום 9.7.2014 נפסקו בשל מחדלה הדיוני של המבקשת, אשר לא הגישה את חומר הראיות מטעמה במועד שנקבע לכך בהחלטתי, מחדל שנומק על ידה בחילופי ייצוג. התנהלות זו הביאה לבזבוז זמנו של הצד שכנגד (ואף של בית המשפט), ויוער, כי שקלתי האם להיעתר כלל לבקשה לצירוף ראיות נוספות, אולם בסופו של דבר קבעתי כי:

"אינני רואה מקום להכריע את ההליך כולו על יסוד מחדל אשר הוא – ביסודו של דבר – מחדל דיוני, אשר ניתן לריפוי הן מהותי והן דיוני – הן במתן רשות להשיב לתצהיר המתוקן, הן בפסיקת הוצאות"

כך ביחס להוצאות שנפסקו ביום 9.7.2014, ואף שהסכום שנפסק אינו מבוטל, אני סבור כי בנסיבות העניין, ולנוכח התנהלותה הדיונית של המבקשת באותו מועד, אין כל הצדקה לשנות ממנו.

אשר לסכום ההוצאות שנפסק ביחס לפסק הדין – ההחלטה שבמסגרתה נקבע מועד הדיון המקדמי הומצאה כדין לב"כ המבקשת באותה העת. יוער, כי המבקשת – או מי מטעמה – לא עדכנה את בית המשפט על כך שעו"ד דרור חדל לייצגה, ועל כן – כל מסמך שהומצא כדין לידי עו"ד דרור, כאילו הומצא כדין למבקשת. לא שמעתי כל הסבר של ממש ביחס לאי-ההתייצבות למועד שנקבע, ועוד יוער, יוסף ויודגש, כי חרף הארכה שניתנה להגשת חומר ראיות נוסף – המבקשת לא קיימה גם את החלטתי מיום 9.7.2014, ולא הגישה את חומר הראיות.

משכך, נדחתה התביעה, שכן התנהלותה של המבקשת (היא התובעת בהליך העיקרי) מעידה על זלזול בהליך המשפטי, ולחלופין – על זניחת התביעה.

שכר הטרחה שנפסק משקף – באופן חלקי וחסר ביותר – את עלויות ניהול התיק עד למועד דחיית התביעה, לרבות התייצבות ב"כ הנתבעת לשלוש ישיבות, הצורך להגיש התנגדות ולהיערך לדיונים. בנסיבות אלה, אני סבור כי סכום ההוצאות שנפסק, בהתחשב בהתנהלותה הדיונית של המבקשת, היה על הצד הנמוך.

הבקשה נדחית, אפוא. משלא התבקשה תשובה – אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ה, 29 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: