תא"מ 48430-09-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מסילתי

1.תביעה זו הוגשה בגין נזקים שנגרמו למשאית אשר היתה מבוטחת על ידי התובעת בתאונת דרכים מיום 18.4.2013.

התובעת שילמה למבוטחה סך של 12,484 ₪ וזאת בהתאם להוראות פוליסת הביטוח וכעת היא דורשת מן הנתבעת את השבת הסכום ששילמה. סכום התביעה לאחר שערוך הוא 12,514 ₪.

2.לטענת התובעת, הנתבעת גרמה לתאונה ולפיכך עליה להשיב לה את הסכום הנ"ל.

3.העדים שנשמעו הם נהג המשאית, נידאל הריש, הנתבעת בעצמה ובעלה, מר ניסן אבוטבול אשר הוא בעל הרכב בו נהגה הנתבעת, אולם לא היה במקום ובזמן התאונה.

4.נסיבות התאונה:

א.התאונה אירעה בעיקול חד בכביש בסמוך לישוב חבצלת. המדובר בכביש צר. [ראה עדות הנתבעת בעמ' 2 שורה 18 לפרוטוקול].

ב.נהג המשאית טוען כי התאונה התרחשה בטרם נכנס לעיקול וכי הנתבעת החליקה לעברו ופגעה בו מכיוון שהכביש היה רטוב ובעת ששיחקה בטלפון שלה. נהג המשאית טען כי התאונה אירעה בעת שהיה בעמידה [עמ' 1 שורות 10-18 לפרוטוקול]. אינני נותן אמון בגרסתו, הן משום שאין זה סביר כי נהג המשאית עצר ללא כל סיבה בטרם החל העיקול ובעודו נוסע בכביש ישר. גם עדותו כי הנתבעת החליקה עם רכבה על כביש רטוב אינה סבירה לאור הודאתו כי לא ירדו גשמים באותה עת.

ג.הנתבעת העידה כי התאונה אירעה בזמן שהיתה בתוך העיקול החד, אולם לא יכולה היתה להעיד בוודאות מה היה הגורם לתאונה. לדבריה: "לקחתי את הסיבוב ימינה, שתי ידיים על ההגה, בתור נהגת מאוד זהירה, כשלפתע באה המשאית. תוך כדי שלקחתי ימינה, היתה התנגשות ... כשהוא בא מהצד השני אני מניחה שהוא נכנס לנתיב שלי ואז קרתה התאונה." [עמ' 2 שורות 16-19 לפרוטוקול].

העובדה כי הנתבעת לא יכולה להעיד מדוע אירעה התאונה, מצביעה על כך שלא הבחינה במשאית עד סמוך מאד לפגיעה.

ד.עיון בתמונות הנזקים שנגרמו למשאית מלמד כי הפגיעה בין שני הרכבים היתה בחזית המשאית, בפינה הקדמית, דבר המעיד על כך שלא היתה כל החלקה של רכב הנתבעת. אולם התובעת מצאה לנכון להדגיש את הקושי בשמירה על הנתיב בעת העיקול החד. [עמ' 2 שורות 13-15 לפרוטוקול].