תא"מ 4831-04-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' חנימוף

היום התקבלו בלשכתי תמונות הצבע שצילם הנתבע בהתאם להחלטתי הקודמת בתיק.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות שכן התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה בכדי להוכיח את תביעתה. לאמור, כי רכב הנתבע נסע לאחור ופגע ברכבה בעודו נוסע בנתיב ימין שמאחוריו. ואלה נימוקיי לפסק הדין:

א. תמונות הצבע הברורות אשר צולמו על ידי הנתבע לאחר התאונה של רכבו ושל רכב התובעת תומכים בגרסתו של זה לתאונה ובאחת מחלישים את עמדת עדי התובעת לעניין זה. ניתן לראות בבירור כי ברכב הנתבע נותרו סימני שפשוף וקילופי צבע בפינת הטמבון השמאלי אחורי וכי הטמבון באיזור זה יצא ממקומו. מאידך ברכב התובעת נותרו סמני שפשוף בשתי הדלתות ומעיכה קלה באיזור החיבור שבין הדלת אחורית- ימנית לכנף הימנית. בנוסף, לאחר התאונה רכב התובעת צולם כשהוא מצוי בנתיב הנגדי שמשמאל כשלימינו פס ההפרדה הרציף. הנזקים שהתגלו ברכבים תומכים בגרסת הנתבע והיא שרכב התובעת התנגש בו מאחור בעודו חולף על פניו מאחור תוך שהוא מתחכך בפינתו השמאלית- אחורית כשהוא מצוי בהטיה ימינה בכדי להיכנס לחניה. הוא הדין ביחס לנזקים ברכב התובעת המלמדים על נסיעה מאחורי רכב הנתבע והתככחות בו תוך כדי כך. מדובר בנזקים אחידים ברובם ואין עדות למכת מעיכה שאמורה היתה להתגלות באיזור הימני – קדמי של הרכב ולא האחורי כפי שציינתי. כן אציין כי בהדגמת התאונה הציגו נהג התובעת ורעייתו את רכב הנתבע יוצא מהחניה בזווית ישרה אך אין הדבר תואם כאמור את המצאות הנזקים ברכבו שהינם באזור הכנף האחורית- שמאלית.

ג. המצאות רכב התובעת בנתיב השמאלי כנראה בתמונות כאמור לעיל, אף היא מחזקת את גרסת הנתבע לפיה רכב התובעת עקף אותו משמאל בנתיב הנגדי והתחכך בו תוך כדי כך. לאחר התאונה, נותר רכב התובעת בנתיבו זה וצולם בהתאם לכך.

ד. עדויות עד התובעת ורעייתו מלמדות על סתירת מה ביחס לנסיעת רכב הנתבע לאחור. מחד, נהג הרכב העיד בעדותו כי רכב התובעת נסע לאחור [ עמ' 1 שורה 17 לפר' הדיון]. מאידך, רעייתו שישבה לצידו ולמעשה היתה קרובה ממנו לטווח התאונה העידה בעניין זה בלשון רפה כאשר הטיחה בנתבע כי בא לצאת אחורה [שם, בעמ' 3 שורה 13 לפר' הדיון]. לאמור, הנתבע אך התכוון לצאת לכאורה ולא יצא ולמעשה על כן מדובר בעדות מוסקת שאינה מעידה על ביצוע פעולת היציאה בפועל.

ד. עד התובעת העיד כי באמתחתו היו שלושה עדים שראו את התאונה אך הוא לא הביאם לעדות [עמ' 1 שורה 21 לפר' הדיון]. מדובר לכאורה בעדים מהותיים שיכלו לשפוך אור על גרסת התובעת ועל כן הימנעות העד מטעמה מהבאתם לעדות או מלקיחת פרטיהם במעמד האירוע פועלת לרעתה של התובעת המחויבת בהוכחת תביעתה [לעניין זה ראו: ע"א 293/90 גרינהולץ נ. מרמלשטיין [פורסם בנבו]).

סוף דבר, התביעה נדחית בזאת.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ₪ לתשלום בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תסרוק את תמונות התובע בצבע ותשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.