מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' שוהם ואח'

בפני תביעה כספית ע"ס 9,984₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת, עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 3/4/2013, בינו לבין רכב הנתבעים, ברחוב אבן גבירול.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי רכב הנתבעים סטה מנתיבו לעבר נתיב רכב התובעת ופגע בו. עדת התביעה, גב' ורנר מופז רבקה, העידה בפניי כי נסעה בנתיב הימני, הכביש היה צפוף, האוטובוס שנסע מימינה בנתיב נסיעה לתחבורה ציבורית רצה להשתלב לנתיבה בגלל רכב שחסם את נתיבו, האטה כדי לאפשר לו את ההשתלבות, כנראה שלא אמד את המרחק שיש לו מקדימה, ופגע ברכבה במפרקית של האוטובוס.

הנתבעים טוענים שהתאונה התרחשה בשל רשלנותה הבלעדית של נהגת התובעת או לחלופין בשל רשלנותה התורמת לתאונה. הנתבע 1, מר תמים שהאב, העיד בפניי כי רכב עמד לפניו בנתיב נסיעה לתחבורה ציבורית, אותת כדי להשתלב לנתיב הנסיעה הרגיל, ראה במראה כי הנהגת ברכב התובעת נתנה לו להשתלב, טרם ההשתלבות המלאה ולקראת סיומה שמע רעש, וראה כי נפגע מאחור.

השאלות המוצבות בפניי הן: מי האחראי להתרחשות התאונה, האם הוא הנתבע שסטה מנתיבו, או נהגת התובעת שנתנה זכות קדימה לרכב מהנתיב הסמוך להשתלב? האם ישנה רשלנות תורמת לתובעת?

דיון והכרעה 

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהובא בפניי, ולאחר ששמעתי את העדים אני סבור כי יש לחלק את האחריות בגין התרחשות תאונה זו.

הנתבע סטה מנתיבו לנתיב רכב התובעת וזאת לאחר שהבחין ברכב התובע מאט ומאפשר לו להשתלב לנתיב נסיעתו. תוך כדי ההשתלבות, פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת על ידי המפרקית של האוטובוס. נקבע בתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961: " לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון."