תא"מ 47954-03-14 סילבר ואח' נ' רבינוביץ ואח'

לפני תביעה לביצוע שטר חוב, שניתן על ידי הנתבעים כביטחון להתחייבויותיהם בהסכם שכירות שערכו מול התובעים, בגין הפרות לכאורה של ההסכם.

תמצית העובדות

התובעים, מר יצחק רבינוביץ (להלן: "התובע 1") וגב' רות רבינוביץ (להלן: "התובעת 2"), (להלן: "התובעים"), היו בכל התקופה הרלוונטית להליך דנן הבעלים של דירת מגורים בבני ברק (להלן: "הנכס"). ביום 25.4.2004, חתמו התובעים הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות או ההסכם"), על פיו השכירו את הדירה לנתבעים, מר יצחק סילבר (להלן: "הנתבע 1") וגב' ציפורה סילבר (להלן: "הנתבעת 2"), (להלן: "הנתבעים"). תקופת ההסכם נקבעה מלכתחילה לשנה אחת, בתוספת אופציה להארכת ההסכם בשנה אחת נוספת. לשם הבטחת התחייבויותיהם של הנתבעים בהסכם, בנוסף לחתימת שני ערבים, מסרו הנתבעים לתובעים, במעמד חתימת ההסכם, שטר חוב חתום על ידם (להלן: "שטר החוב"), עליו מצוין תאריך עריכתו, דהיינו 25.4.2004, כשמועד פירעונו וסכום השטר נותרים פתוחים. כמו כן, ביום 1.4.08, הוסיפו הצדדים על גבי ההסכם המקורי תוספת, לפיה מיום 1.5.08 יוכלו התובעים (הם בעלי הנכס) להביא את החוזה לסיום כתום תקופת הודעה מוקדמת בת 90 יום (להלן: "התוספת להסכם").

אין חולק כי הנתבעים המשיכו להחזיק בנכס עד ליום 8.9.2013. כמו כן, ביום 17.9.2013, חתמו התובעים הסכם למכירת הדירה למר אהרן אליהו קליין (להלן: "מר קליין") ולאשתו, הגב' הדס הדסה קליין.

טענות התובעים

לטענת התובעים, יש להחיל את הסכם השכירות על כל תקופת שהותם של הנתבעים בנכס, וזאת אף שההסכם לא הוארך בהסכם כתוב, כאמור בסעיף 13 להסכם, שכן בין הצדדים התבסס נוהג, שלפיו הודיעו הנתבעים לתובעים, מידי שנה ובעל פה, על רצונם להאריך את ההסכם (להלן: "ההסכמים שבעל פה"). הראיה לכך, לטענת התובעים, הינה התוספת שהוסיפו הצדדים על גבי ההסכם המקורי בשנת 2008. ראיה נוספת, לטענת התובעים, הינה העובדה כי בכל תקופת שהותם בנכס, לא דרשו הנתבעים מהתובעים את השבת שטר החוב.

לטענת התובעים, לאור תחולתו של הסכם השכירות על כל תקופת שהותם של הנתבעים בנכס, הרי שלמרות תאריך עריכתו של שטר החוב, הוא לא התיישן. הסכם השכירות התחדש משנה לשנה, וכך גם שטר החוב, הנועד להבטיח התחייבויותיהם של הנתבעים.

כמו כן, לטענת התובעים, ביום 1.7.2013 הודיעו התובעים לנתבעים על כוונתם לסיים עימם את הסכם השכירות. מכאן, טוענים התובעים, לאור התחייבותם בתוספת להסכם, למסירת הודעה מוקדמת לנתבעים, 90 ימים לפני מועד סיום ההסכם, הרי שסיום ההסכם נקבע ליום 30.9.2013. לטענת התובעים, על הנתבעים לשלם בעבור כל התחייבויותיהם שבהסכם, עד ליום זה.

לטענת התובעים, הפרו הנתבעים את הסכם השכירות, מספר הפרות:

• נזק שהותירו הנתבעים בדירה לאחר צאתם, בסך 22,337 ₪. לתימוכין, מצרפים התובעים את חוות דעתו של השמאי, מר צבי בראון (להלן: "מר בראון"). עלות עריכת חוות הדעת, 944 ₪. כמו כן צירפו התובעים את חוות דעתו של השמאי מר משה שלנג (להלן: "מר שלנג") שהעריך את שווי הדירה לאחר צאתם של הנתבעים מהנכס.