קשר רנטאקר בע"מ נ' אוחיון ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 30.05.2016 בין כלי רכב, מ"ר 12-226-76 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 37-128-79, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטל על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים 1 ו-2") ולבין כלי רכב, מ"ר 84-171-68 שבעת התאונה היה נהוג על ידי הנתבע 3 (להלן: "רכב הנתבע 3") (ולהלן: "התאונה").

מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה רכב התובעת היה הרכב הראשון מבין שלושה רכבים המעורבים בתאונה, רכב הנתבעים 1 ו-2 היה הרכב השני ורכב הנתבע 3 היה הרכב השלישי והאחרון מבניהם.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולגבי היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה, זולת ראיות מטעם הנתבע 3 ועדותו, אשר לא נטל חלק בהליך, לרבות אי הגשת כתב הגנה, הגם שכתב התביעה, בצירוף ההזמנה לדין, הומצא לו, לכאורה, כדין על יסוד האסמכתא שהציג ב"כ התובעת בפתח ישיבת ההוכחות (במ/1).

4.משנשמעו עדויות נהג רכב התובעת ונהג רכב הנתבעים 1 ו-2, אשר אף נחקרו בחקירה נגדית, ומשום שהנתבע 3 לא נטל חלק בהליך, הגיע העת לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לרבות תמונות הנזר לרכב הנתבעים 1 ו-2 שהוגשו בסמוך לאחר הדיון, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבע 3 ודינה להידחות כנגד הנתבעים 1 ו-2, מהנימוקים המובאים להלן:

5.1.כפי שציינתי לעיל הוכח לפני באמצעות מוצג במ/1 כי התובעת המציאה לידי הנתבע 3 עצמו את כתב התביעה בצירוף ההזמנה לדין עוד ביום 19.06.2017. אלא שהנתבע 3 לא טרח להגיש כתב הגנה, או כל הודעה מטעמו לרבות בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמו. תחת זאת הפגין הנתבע 3 שתיקה מוחלטת.

5.2.תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

"נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות – יעביר את התביעה לבית המשפט."