אר אס נ' סופיר ואח'

בפניי בקשתו של הנתבע לחייב את התובעת בהוצאות בסך של 9,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין בגין ההליכים המשפטיים שניהלה כנגדו התובעת בתיקים שבכותרת.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע, בתגובת התובעת וביתר כתבי הטענות בתיק החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה באופן שיפורט להלן וזאת מהנימוקים הבאים.

1. התובעת הגישה לביצוע שני שיקים שנמשכו מחשבונו של הנתבע, שיק אחד שמספרו 80000131 ושיק שני שמספרו 80000129.

2. בגין השיק השני נפתחו, בטעות, שני תיקים אזרחיים נפרדים חרף העובדה כי מדובר בתיק הוצל"פ אחד אולם אלו אוחדו בהחלטתי מיום 14.04.2015.

לאחר מכן, בהחלטה שניתנה ביום 20.06.2015 במסגרת תיק 52967-03-15, הוריתי, בהסכמת הצדדים, על איחוד שלוש התובענות.

3. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים וטענתו העיקרית הייתה כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי השיקים זויפה ואינה חתימתו.

התובעת הסכימה למתן רשות להגן ובהחלטה מיום 14.04.2015 אפשרתי לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן ולכלול עילות שאינן שטריות וזאת עד ליום 15.05.2015.

התיק נקבע לשמיעת הראיות וסיכומי טענות הצדדים בעל פה ליום 24.09.2015.

4. ביום 17.09.2015, לאחר שהתובעת נקטה בהליכים שונים בקשר עם התובענות, ובכלל זה בקשות לקבלת מידע וכדומה, הגישה התובעת בקשה למחיקת התובענות ללא צו להוצאות.

5. ביום 21.09.2015, לאחר שהצדדים הגישו את עמדתם ביחס לשאלת ההוצאות, הוריתי על מחיקת התובענות תוך שנקבע כי החלטה בשאלת ההוצאות תישלח בנפרד.

6. בבקשתה למחיקת התובענות ציינה התובעת כי לנוכח השאלה העיקרית שבמחלוקת, קרי שאלת חתימתו של הנתבע על השיקים, היא פעלה, קודם להחלטה האם אכן להגיש כתב תביעה מתוקן ולהמשיך בהליך "לבדוק את טענותיו של הנתבע, לשקול צעדיה המשפטיים ולא לבזבז לריק את זמנו היקר של בית המשפט".