תא"מ 47762-06-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' צבוטרו ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.04.2015, בין כלי רכב, מ"ר 90-270-64 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 50-669-73 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס קביעתי.

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהתיישבה עם מוקדי הנזק עם היגיון קרות התאונה ושעוררה בי אמון כי היא דוברת אמת, על פני גרסתו של נהג המשאית אשר לא הייתה מהימנה עליי.

נהג המשאית ניסה להרחיק עצמו מאחריות לתאונה. אולם הדבר לא התיישב עם העובדה שהוא התלווה לנהגת רכב התובעת למוסך אשר הוא מכיר על מנת לתקן את רכבה. דבר, שיש בו כדי ללמד על הרגשת האחריות של נהג המשאית לתאונה.