תא"מ 47449-04-13 כהן נ' חיימוביץ ואח'

עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 7,593 ₪ (סך של 7,162 ₪ קרן) שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 28.12.11.

מדובר בתאונת שרשרת, בה היו מעורבים 3 רכבים, כאשר רכבו של התובע (רכב מ.ר. 2058662) היה הרכב הראשון. הנתבע מס' 1 היה נהג הרכב השני, רכב מ.ר. 4464020 והנתבע 3 היה נהג הרכב השלישי, רכב מ.ר. 1344674.

אין מחלוקת כי רכבו של התובע ניזוק מאחור. אין גם מחלוקת כי היה מגע בין הרכב השני והשלישי, אם כי נהג הרכב השני טוען כי רכבו קיבל מכה חזקה מאחור ונהג הרכב השלישי טוען כי הוא רק 'נשק' בו.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה, אם אירעו שתי תאונות רצופות, כלומר אם הנתבע מס' 3 הצטרף לתאונה קיימת ופגע קלות ברכב השני מאחור או שמא מדובר בתאונת אחת, בה פגע הרכב השלישי בחוזקה ברכב השני והדפו לעבר הרכב הראשון.

מחלוקת נוספת שהתעוררה נוגעת לאשמו התורם של התובע, כשזה מתבסס על הטענה כי הוא בלם באופן פתאומי.

שלושת הנהגים העידו לפני ומסרו את גרסתם. לתיק הוגשו תמונות הנזק של הרכב הראשון. תמונות הנזק של הרכב השני הלכו לאיבוד, כך לפי גרסתו של הנתבע 1 ולרכב השלישי לא נגרם כל נזק, כך נטען ע"י הנתבע 3. בנוסף הוגשו טופסי ההודעה שמסרו שלושת הנהגים.

הצדדים הסכימו למתן פס"ד לא מנומק על דרך הפשרה, לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויות הנהגים, לאחר שבחנתי את כלל הראיות שהוגשו ובהתאם לסמכות שניתנה לי לפסוק על דרך הפשרה, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת :

• את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5013 ₪, בצירוף הצמדה מיום התאונה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,100 ₪ (כולל מע"מ);