תא"מ 47404-10-13 טמיר-ברק נ' לוי

כתב התביעה מתבסס על טענות התובעת בדבר הוצאת לשון הרע, הוצאת דיבה ופגיעה במוניטין.

טענה ראשונה מתייחסת לכך שמסמכי הוצאה לפועל נמסרו לתובעת במשרדה ובנוכחות עובדיה וטענה שניה מתייחסת לדברים שהתובעת טוענת שהוטחו בה על ידי הנתבע בעת עימות שנערך ביניהם במשטרת ישראל.

בין היתר, נטען על ידי התובעת כי למרות שבית המשפט קבע אחרת, טען כנגדה הנתבע (במהלך העימות) שחתמה בפניו על שטר חוב וכי שיחדה גרפולוג לשם קבלת חוות הדעת הדרושה לה לעניין זה.

לשם הוכחות טענותיה, מבקשת התובעת לקבל מהנתבע, באמצעות בא כוחו, את שטר החוב המקורי וטופס הגילוי הנאות המקורי, לשם הצגתם בפני גרפולוג; את חשבונית התיקון שנזכרה בפרוטוקול התביעה הקטנה בין הצדדים; ואת חשבוניות המס בגין התשלומים ששילמה לנתבע.

ב"כ הנתבע טוען כי מסמכים אלו אינם נוגעים לשאלה העומדת להכרעה ואין לאפשר "מסע דייג" של איסוף ראיות שאינן רלבנטיות להכרעה.

עוד מזכיר ב"כ הנתבע כי המדובר בהליך שהחל את דרכו בבית המשפט לתביעות קטנות ומתנהל עתה כהליך בסדר דין מהיר.

ער אני, כי מדובר בתובענה בסדר דין מהיר. העובדה שמדובר בסדר דין מהיר אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. תקנה 214ח, השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מתוך נקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת בין הצדדים (ר' כהן, מ' קליין "סדר דין מהיר בבית המשפט השלום", נבו הוצאה לאור בע"מ, 2005, עמ' 39-40). נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת.

הליכי גילוי ועיון במסמכים נועדו לסלול את הדרך לקיומו של הליך המתברר "בקלפים פתוחים", באופן שתואם את ייעודו של ההליך להגיע לחקר האמת, והגשת תובענה בסדר דין מהיר אינה כרוכה בהענקת פטור אוטומטי למי מהצדדים, מפני גילוי או הצגה של מסמכים רלוונטיים המצויים בידו או בשליטתו.

על פי ההלכה, המבחן שיפעיל בית המשפט בבואו להפעיל את שיקול הדעת האמור, הינו מבחן הרלוונטיות של הראייה לגילוי האמת ועשיית צדק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי שטר החוב וטופס הגילוי הנאות המקוריים רלבנטיים לבירור התובענה, אך לא שוכנעתי כאמור ביחס למסמכים הנותרים. לפיכך, אני מורה לנתבע להעמיד את שטר החוב המקורי ואת טופס הגילוי הנאות המקורי לבדיקת מומחה מטעם התובעת.

בשלב זה, לא מצאתי לעשות צו להוצאות, ושאלת ההוצאות תיבחן עם סיום ההליכים בתיק.