תא"מ 47339-12-13 עין-ים נ' דיגה ואח'

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 28.6.12 באילת.

2.לטענת התובע, בשעה 1 בלילה לערך נסע ממערב למזרח באיזור בתי המלון שבעיר. עת הבחין בכתם על הכביש האט את נסיעתו , ורכב שנסע אחריו והיה נהוג ע"י נתבעת 1 , התנגש בו בעוצמה וגרם לרכבו נזקים כמפורט בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה. הנתבעת 1 יצאה מרכבה ,ביקשה את סליחתו ומסרה את פרטיה ופרטי החברה המבטחת את רכבה.

3.לטענת הנתבעות , התאונה ארעה עת הנתבעת 1 החליקה על כתם שמן שהיה על הכביש. מכאן טוענות הנתבעות כי לא ניתן להגדיר את רכבה של נתבעת 1 "כרכב פוגע" ומשכך אין כל עילת תביעה כנגדן.

4.הצדדים העידו בפניי בדיון שנערך ביום 07.07.14. התובע חזרה על האמור בתביעתו והצהיר כי עת נסע באיזור המלונות באילת הבחין ברטיבות על הכביש. כמשנה זהירות האט את נסיעתו וכי אז פגעה הנתבעת 2 ברכבו. הנתבעת 2 יצאה מרכבה , ביקשה סליחה וציינה כי לא הספיקה לבלום.

הנתבעת 2 העידה אף היא והצהירה כי מיד עם כניסתה לכביש בו ארעה התאונה התחילה להרגיש כי "משהו לא בסדר , שמחליק האוטו"...

משכך , ניסתה לעצור בהדרגה את נסיעתה , וכאשר הבחינה כי היא מתקרבת לרכבו של התובע , אף עשתה שימוש בבלם היד , ברם , לא הצליחה לעצור ופגעה ברכבו של התובע.

הנתבעת 2 הצהירה שהבחינה כי משהו אינו תקין בכביש עוד כאשר הייתה במרחק גדול מרכבו של התובע , וחרף זאת לא עלה בידה לעצור את רכבה.

עוד הצהירה הנתבעת כי הבחינה ברכבים בצד השני של הכביש אשר ניסו לבלום ולא עלה בידם לעשות כן.

מעדות נתבעת 2 עולה כי מצבו המכני של רכבה היה תקין , והרכב מטופל באופן סדיר במוסך מורשה של החברה היצרנית.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים הרי שאין מחלוקת כי הנתבעת 2 פגעה מאחור ברכבו של התובע , וזאת מאחר ולא הצליחה לבלום את רכבה , וזאת ככל הנראה עקב כתם שמן שהיה על הכביש.

השאלה העומדת במחלוקת הינה האם הימצאותו של כתם השמן על הכביש גורם למצב בו התאונה בלתי נמנעת ובהתאם אין לחייב את הנתבעים בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה , שכן נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק.