תא"מ 47187-06-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בפניי תביעת שיבוב לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, כטענתה, על ידי רכב הנתבעת. לאחר ששמעתי את עדויות נהגי רכבי הצדדים, ועיינתי בראיות שהוצגו בפניי, מצאתי להורות על דחיית התביעה, מן הנימוקים הבאים:

1.נהג רכב התובעת הסביר כי נסע בכיוון נסיעתו ישר, ובחולפו במקום פגעה בו המשאית בדלת אחורית של האוטובוס, עת נסעה היא לאחור. מעדותו של הנהג בחקירתו בפניי עולה, כי זה לא ראה את המשאית נוסעת לאחור, שכן הפגיעה היתה בחלק אחורי של האוטובוס בעת שזה חלף על פניה, אלא שלאחר הפגיעה הבחין הוא במראת הצד במשאית הפוגעת. כמו כן, הבהיר הוא כי לא נגרם נזק אחר למעט לדלת האחורית ששמשתה ניזוקה והתנפצה, כפי שמודגם בתמונות הנזק שצורפו, וזאת בניגוד לתביעת התובעת המסתמכת על חוו"ד שמאי לפיה האוטובוס ניזוק בחלקי המרכב הימני לכל אורכו.

2.מעדות נהג רכב הנתבעת עולה, שאף הוא לא הבחין בפגיעה ברכב התובעת, שכן לטענתו היה הוא בתוך מתחם החניה הפנימי ולא שמע או ראה את מהלך הפגיעה, וזו נודעה לו לאחר שנהג האוטובוס הגיע למקום והודיע לו על כך. לגרסתו, יתכן ונהג האוטובוס יצא ממפרץ ולקח זווית צרה מדיי וכך פגע בחלק האחורי של המשאית. זה חזר על טענתו כי לא היה הוא כלל בתא הנהג אלא מחוצה לו ועל כן אין כל אפשרות שנסע הוא לאחור ופגע באוטובוס.

3.מעדויות אלו הגעתי לכלל מסקנה, כי עדותו של נהג רכב הנתבעת עדיפה על פני זו של נהג רכב התובעת שממנה עולות תהיות רבות אשר מהן ניכר כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל על כתפיה. בין תהיות אלו יש לציין את העובדה כי נהג רכב התובעת לא עצר במקום בעת הפגיעה אלא המשיך לנסוע 100 מטר קדימה ורק אז עצר את האוטובוס למרות הנזק לשמשות הדלת. הגם שבאוטובוס היו נוסעים וזה לקח את פרטיהם, כטענתו, לא הובא אף עד נוסף למתן עדות כדי לתמוך בגרסת התובעת. תמונות הנזק מגלות כי שמשות שתי הדלתות האחוריות התנפצו אך לא ניזוקו במסגרתן או בחיבור ביניהן ואין כל פגיעת מעיכה באוטובוס, דבר שהינו תמוה למדי נוכח הטענה כי המשאית נסעה לאחור ופגעה באוטובוס בחולפו במקום. חוות דעת השמאי ותמונות הנזק מגלות נזקים של שריטות לכל אורכו של האוטובוס מצידו הימני בעוד שלפי עדות הנהג עצמו לא היתה פגיעה אחרת מלבד בדלתות. כל אלו, מביאים למסקנה כי גרסת התובעת אינה מהימנה ועל כן אין התובעת עומדת במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי לצורך הוכחת תביעתה.

4.לאור האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה.

5.התובעת תשא בשכר עד הנתבעת כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.