הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אחק ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ולמוקדי הנזק בכלי הרכב הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים באופן הבא: נהגת רכב התובעים -65% והנתבע 1- 35%.

קביעתי יסודה בכך שמצאתי לקבל את גרסת הנתבע 1 ולקבוע כי הדלת אחורית שמאלית של רכב הנתבעים הייתה פתוחה בעת התאונה. היות דלת רכב הנתבעים פתוחה, אף אושרה על ידי נהגת רכב התובעים בעדותה, וזאת בניגוד לאמור בטופס ההודעה. נהגת רכב התובעים אישרה בעדותה שידעה שמדובר בכביש צר עם גני ילדים ומצוקת חנייה, וכי היא המשיכה בנסיעה, אף שראתה את דלת רכב הנתבעים פתוחה ואת הנתבע 1 עומד עם ילד בידיים, תוך שהיא מתמקדת באוטובוס שנסע מולה בנתיב הנגדי. נהגת רכב התובעת אישרה עוד בעדותה כי 100 מטר לפני מקום התאונה לא היה לה שדה ראייה, וכן שהבחינה בנתבע 1 ובדלת הפתוחה 2-3 מטרים לפני התאונה. נהגת רכב התובעת לא עצרה ולא טענה כי ניסתה לבלום ומכאן אחריותה המרבית לתאונה.

לא ראיתי לקבל את טענת נהגת רכב התובעים לכך שהרכב הנתבעים חנה במקום אסור. זאת לאור הגרסאות המנוגדות של הצדדים, ומשנהגת רכב התובעים לא ידעה להצביע בתמונת מקום התאונה היכון חנה רכב הנתבעים. עם זאת, מצאתי לקבוע אשם תורם לנתבע בכך שפתח את הדלת האחורית של רכבו לכיוון הכביש לשם הוצאת ילדתו מהרכב והותיר את הדלת פתוחה יתר מן הצורך, אף שלא התרשמתי כי הייתה מניעה להורדת הילדה מימין, לצד המדרכה. בכך פעל הנתבע בניגוד להוראות סעיפים 21ב(1), 80 ו-81(2) לתקנות התעבורה, ומכאן אחריותו בשיעור שקבעתי.

לאור חלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 1,498 ₪ וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עדים שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה. ככל ששולמה המחצית השנייה של האגרה, זו תוחזר לתובעת באמצעות באי כוחה.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: