תא"מ 46561-09-12 ש. שלמה רכב בע"מ נ' פינקלשטין ואח'

לפני תביעה בסדר דין מהיר, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 3/2/12, בין רכב בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין רכב בו נהגה הנתבעת אחת והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

הצדדים אינם חלוקים בדבר נסיבות התאונה בגדרן עמד רכב התובעת לפני מעבר חציה ורכב הנתבעות פגע בו מאחור ומכאן אינם חלוקים בדבר אחריות רכב הנתבעות לתאונה. המחלוקת היא בנוגע לנזקים שנגרמו בתאונה.

לאחר ששמעתי את עדות הצדדים, בחנתי את דו"ח השמאי ואת תמונות הנזק של כלי הרכב, שוכנעתי, כי התובעת הוכיחה תביעתה, וכי סביר לקבוע שהנזקים שמצא השמאי ארעו בתאונה. ואפרט.

בדיון שהתקיים, העידו שתי הנהגות בכלי הרכב ועדותן הייתה למעשה זהה, על פיה הנזק העיקרי שנראה לעיין לאחר התאונה היה ניפוץ של מחזירי אור המצויים בתחתית הפגוש האחורי ברכב התובעת, אף שעדת התובעת הוסיפה, כי לאחר התאונה הבחינה שמספר הרישוי של הרכב קיבל "בטן", דהיינו התכופף לפנים, דבר שלמיטב זכרונה לא היה קודם.

ביום 19/3/12, נבדק הרכב בידי שמאי מטעם התובעת שמצא, נגרמה פגיעה לרכב במגן האחורי, כאשר מהתמונות שצורפו לדוח השמאי, עולה, כי החלק הפנימי של המגן התכופף, לערך במקום בו מספר הרישוי התעקם, דבר שמתיישב עם עדות נהגת התובעת, כי לאחר התאונה הבחינה בכיפוף של מספר הרישוי.

מתמונות השמאי, עולה בבירור כי מבחינה חיצונית הפגוש נראה שלם ולא נראית בו פגיעה משמעותית מבחינה חיצונית ומכאן כי עיקר הנזק הוא פנימי, כך שסביר שהנהגות לא יבחינו בו.