תא"מ 46060-10-13 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' מוסלי ואח'

הנתבע 1 ניהל חשבון בנק משותף עם גרושתו – בת זוגו דאז – הנתבעת 2 – אצל התובע. החשבון הגיעו ליתרת חובה של 61,258 ₪ שלא שולמו למרות דרישות התובע ובשל כך הגיש התובע את התביעה.

הנתבעת 2 לא התגוננה וניתן נגדה פסק דין.

הנתבע 1 הגיש בקשת רשות להתגונן בו טען כי יתרות החובה נגרמו כתוצאה מפעולות רשלניות של התובע וכתוצאה מפעולות שביצעה גרושתו ללא הרשאתו, תוך זיוף חתימתו ותוך גניבת סכומי עתק ממנו – לא רק בחשבון זה.

יש לציין כי בנוסף להגשת ההגנה בתיק זה הגיש הנתבע תביעה נפרדת נגד התובעת בתיק 14607-03-14, תביעה שעדיין מתבררת בבית משפט זה.

הנתבע טוען כי מעולם לא היה בסניף התובע בו התנהל החשבון. על מסמכי פתיחת החשבון הוא חתם בסניף חולון של הבנק והם הועברו לסניף מודיעין בו התנהל החשבון. כתב התחייבות למסגרת אשראי מיום 9.4.2013 שעל פיו אושר החשבון להגיע ליתרת החוב שאליו הגיע, לא נחתמה על ידו, חתימתו על מסמך זה זוייפה.

את פקידת התובע, גב' יסמין אביב, שלכאורה אישרה את חתימתו על אותו מסמך הוא אינו מכיר. הוא לא ביקש מעולם לאשר מסגרת אשראי בחשבון לא בכתב ולא בעל פה.

בנוסף לאמור, הבנק לא שלח אליו התראה כלשהי ומעולם לא פנה אליו נציג הבנק בכל הקשור לחשבון. הוא לא חתם מעולם על הרשאות לפעול בחשבון וכל הפעולות בחשבון נעשו רק על ידי גרושתו שכאמור הונתה גם אותו בסכומי כסף גדולים מאוד.

נחקרו בפני נציגי התובע והנתבעת, מהחקירות עולות העובדות כדלקמן:

א. התובע לא היה מעולם בסניף הנתבעת עד שהחשבון הגיע ליתרת החובה שבגינה הוגשה התביעה.