- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 46050-04-14 זמלר נ' קולפ
|
תא"מ בית משפט השלום פתח תקווה |
46050-04-14
30.10.2014 |
|
בפני הרשם: אורן כרמלי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: שחר זמלר |
נתבעת: חיה שינדל קולפ |
| החלטה | |
|
התביעה המקורית הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בעילה חוזית מכוח הסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים.
הנתבעת שכרה שירותיו של התובע, הוא עו"ד, לייצגה בהליך משפטי נגד חברת הביטוח בתביעת רכוש. במקביל פעלה הנתבעת ישירות בתלונה על חברת הביטוח שסירבה לשלם לה את תגמולי הביטוח, אצל המפקח על הביטוח.
בסופו של דבר קיבל המפקח על הביטוח את תלונתה של הנתבעת והורה לחברת הביטוח לשלם תגמולי הביטוח לנתבעת.
חברת הביטוח שילמה את תגמולי הביטוח ישירות לנתבעת ולא באמצעות התובע, שהיה בא כוחה, וזאת למרות שידעה חברת הביטוח שהתובע מייצג את הנתבעת ואף פנתה אליו כדי לסיים את התיק בפשרה, לאור החלטת המפקח על הביטוח; אלא שבסופו של דבר העבירה את תגמולי הביטוח ישירות לנתבעת, וכך "חסכה" חברת הביטוח תוספת של דמי שכר טרחת עורך דין על גובה תגמולי הביטוח.
בכתב התביעה המקורי טען התובע כי מאחר שתגמולי הביטוח התקבלו, הרי שעל הנתבעת לשלם לו שכר טרחתו מכוח הסכם שכר הטרחה שנחתם. מנגד, טענתה המרכזית של הנתבעת היא שבנסיבות האמורות תגמולי הביטוח התקבלו אצלה ללא קשר לפעולותיו של התובע.
בדיון שהתקיים בבקשת רשות להתגונן ביום 3/7/14, העיר בית המשפט כי ייתכן שהסכם שכר הטרחה על-פי ניסוחו 'שותק' לגבי הסיטואציה הנדונה, כך שלא ניתן לראות בקבלת תגמולי הביטוח ככאלה שהתקבלו בדרך של פשרה או בדרך של פסק דין כפי שמתנה הסכם שכר הטרחה; ובנסיבות אלה סבר בית המשפט כי יש מקום לפסוק "שכר ראוי".
בדיון הסביר התובע כי לו היו משולמים תגמולי הביטוח באמצעות התובע כמייצג, או אז היתה משלמת חברת הביטוח בנוסף לתגמולי הביטוח המתחייבים גם את שכר הטרחה הנגזר מהם; ואילו מאחר שהנתבעת בחרה לקבל את תגמולי הביטוח ישירות מחברת הביטוח, ולא באמצעותו, הרי שגרמה לו נזק בגובה שכר הטרחה.
לאחר הדיון שהתקיים בבקשת רשות להתגונן ומשהתבהרו העובדות הנוגעות למקרה ולמעשה חודדו טענות התובע כלפי הנתבעת, ביקש התובע לתקן כתב התביעה באופן שתוסף בו עילה נזיקית הן נגד הנתבעת והן נגד חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת. עוד ביקש התובע להוסיף סעד נוסף לעילה החוזית – הוא תביעה לשכר ראוי.
הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי כי יש מקום לאפשר לתובע תיקון כתב התביעה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
