תא"מ 45839-02-13 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אברמוביץ ואח'

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים, אשר חתמו על כתב ערבות מתמדת מוגבלת בסכום של 50,000 ₪ לחובותיו של מר גרינבלט שלומי (להלן:"גרינבלט" או "החייב העיקרי"). התובעת ניהלה הליך נגד מר גרינבלט ובו קיבלה נגדו פסק דין ופתחה תיק הוצל"פ. לפי בקשת התובעת קבע רשם ההוצל"פ כי ננקטו הליכי הוצל"פ סבירים נגד מר גרינבלט כולל מימוש משכנתא על דירתו ובכך נפתחה הדרך להגשת תביעה זו נגד הערבים המוגנים. התובעת טוענת כי בספרי הבנק נותר חוב של 78,441 ₪ למר גרינבלט ובשל חתימתם של הנתבעים על כתב הערבות ובשל היותו מוגבל בסכום של 50,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה המפורטים בו, נתבעים הנתבעים לשלם על פי ערבותם סך של 64,200 ₪ לבנק. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן בה טענו כדלקמן:

א. הערבות נחתמה בחודש ינואר 2009 והתביעה היא בגין חוב שנוצר בחשבון של גרינבלט שנפתח ביום 10.12.10, ברור שהערבות לא נחתמה לחשבון שטרם נפתח.

ב. נאמר להם הן על ידי הבנק והן על ידי גרינבלט שהערבות היא להלוואה ספציפית של 50,000 ₪ ולא ערבות לכל החובות, הלוואה זו כבר הוחזרה על ידי גרינבלט לכן לא ניתן לתבוע אותם. התביעה מתייחסת להלוואות אחרות שהוא נטל לאחר מכן מבלי שנמסרה להם הודעה על כך .

ג. מר גרינבלט הגיע להסדר עם הבנק בשנת 2010 ובהסדר זה קיבל על עצמו התחייבויות שהנתבעים לא ערבים להם. הנתבעים לא קיבלו כל מידע על הסדר זה והנובע ממנו.

ד. היה חתום ערב נוסף שהופטר על ידי הבנק מחובותיו ולפיכך יש לפטור גם אותם מערבותם לחוב ולמצער יש להפחית את סכום ערבותם באופן יחסי לחלק שלגביו הופטר אותו ערב.

ה. הבנק לא הודיע להם שהחייב העיקרי אינו עומד בתשלום חובותיו לבנק. אם הבנק היה עושה כן היו הם יכולים לפנות להוריו של החייב העיקרי שהיו מחזירים את הכספים במקומו. ואולם כאשר התברר להם הדבר, החייב העיקרי כבר היה בנתק עם הוריו.

התובע טוען

א. מדובר בערבות מתמדת מוגבלת בסכום. הערבות נחתמה עוד בשנת 2005 וחודשה בשנת 2009 כאשר החשבון נפתח ב- 2005.

ב. הוסבר לערבים היטב שהם חותמים על ערבות לכל החובות ולא על ערבות להלוואה ספציפית.