תא"מ 45764-01-14 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חוסיין ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 20.1.14 ע"ס 21,775 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונה מיום 24.2.13. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

פס"ד זה יעסוק בשאלת זהותו השנויה במחלוקת של הנהג ברכב הנתבעים במועד התאונה.

התיק עבר מספר גלגולים והתפתחויות דיוניים, אך כדי לא להאריך בדברים שלא לצורך ומאחר שהצדדים הגיעו בסופו של דבר להסכמה דיונית שצמצמה ומקדה את המחלוקות ביניהם, אעמוד רק על עיקרי התחנות הדיוניות בתיק:

• ביום 19.1.15 נערך בפניי דיון הוכחות ראשון (ביחסים שבין התובעים לבין הנתבעת 2 בלבד, לאחר שהתביעה נמחקה מחוסר מעש נגד הנתבע 1). בדיון זה נשמעו ראיות (העידו 4 עדים והיו עוד מס' עדים שהתייצבו ושוחררו מבלי שהעידו בפועל), ובתום הדיון הוחלט על הגשת סיכומי טענות בכתב, שאכן הוגשו.

• ביום 27.7.15 החלטתי, לאחר עיון בטענות ובראיות הצדדים (לקראת כתיבת פס"ד), שבמצב הדברים הדיוני המיוחד שנוצר, לא ניתן ולא ראוי להכריע באותו שלב דיוני בטענת ההגנה העיקרית של הנתבעת 2 (טענת מרמת ביטוח שעניינה זהות הנהג ברכב הנתבעים), ולכן הצעתי לצדדים שתי אפשרויות פעולה: אפשרות אחת – להסכים להכרעה בלתי מנומקת עפ"י הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט, על בסיס החומר הקיים בתיק; ואפשרות שנייה – בהיעדר הסכמה כאמור באפשרות הראשונה, לפיה יהיה על הנתבעת 2 להגיש בקשה כדין לתיקון כתב הגנתה, ואם הבקשה תיעתר, יתחיל הדיון מחדש ויישמעו ראיות ולא יינתן פס"ד רק על סמך החומר שהוגש לתיק בעבר.

• ביום 5.8.15 נעתרה בקשת הצדדים (התובעים והנתבעת 2) מאותו יום לאשר הסדר דיוני, שלפי עיקריו תבוטל מחיקת התביעה מחוסר מעש נגד הנתבע 1 ושהנתבעת 2 תגיש כתב הגנה מתוקן. למעשה, דחו הצדדים את האפשרות הראשונה הנ"ל שהוצעה להם.

• ביום 3.9.15 הגישה הנתבעת 2 כתב הגנה מתוקן.

• ביום 27.10.15 הגיש הנתבע 1 כתב הגנה.