תא"מ 45499-05-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' ניסים ואח'

בפני תביעה ע"ס 14,372 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת עדת התובעת היא הרגישה שתיים שלוש מכות מאחר ונגרם לה הנזק המפורט בחוות הדעת . היא העידה כי לאחר התאונה ירדה מהרכב והחליפה פרטים עם נהגת הנתבעת שלא הזכירה כל מעורבות של רכב נוסף . עוד העידה כי הכביש היה פקוק ולא סביר כי הרכב הנוסף נמלט מהזירה.

נהגת הנתבעת העידה כי הספיקה לעצור לפני שפגעה ברכב שלפניה ונהדפה על ידי טנדר לבן שנהגה קילל אותה וברח מהמקום .

בתיק המשטרה שהוגש ציינה כי תחילה פגעה ברכב שלפניה , אולם בחקירתה לא התייחסה לעניין זה.

אני סבור כי יש לקבל את התביעה במלואה.

גרסתה של הנהגת של הנתבעת נסתרה בצורה מהותית אל מול הגרסה שנתנה במשטרה. במשטרה היא מודה שפגעה קודם ברכב התובעת ורק היום שינתה את גרסתה והעידה כי עצרה ואז נפגעה מאחור.

גם ההתנהלות שלה לאחר התאונה והעובדה שלא אמרה מאום לנהגת התובעת בדבר אות רכב שלכאורה פגע בה וברח, גם היא מוזרה. כמו כן העובדה שלא טרחה ללכת למשטרה להגיש תלונה בדבר אותו רכב.

לפיכך הנתבעת לא הוכיחה שרכבה נהדף על ידי רכב שהיה מאחוריה ואני קובע שבנסיבות האלה יש לקבל את העובדה שרכב הנתבעת פגע תחילה ברכב התובעת.

בנסיבות האלה, ברגע שזה המצב הנטל עובר אל הנתבעת עליה להוכיח עכשיו ולעשות את הפרדת הנזקים לאיזה נזק היא גרמה.

הרי גם אם היה כאן צד ג', אותו רכב שלכאורה פגע, בית משפט לא יכול לקבוע באופן ודאי איזה נזק גרמה נהגת הנתבעת ואיזה נזק גרם נהג צד ג', והכל היה על דרך האומדנה.

רוצה לאמר מדובר כאן במעוולים במשותף ולכן החיוב הוא ביחד ולחוד, כאשר יש פה מזיק אחד ובפרט כאשר כל גרסתה של נהגת הנתבעת נמצאה לא הכי אמינה, הרי שאני מחייב במלוא הנזק את רכב הנתבעת. על הנתבעת חלה החובה להוכיח לאיזה נזק היא גרמה ולא על התובעת והנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה.

אשר על כן התביעה מתקבלת במלואה בצירוף אגרה כפי ששולמה , שכר העדה ושכ"ט עו"ד לפי התעריף המומלץ.