תא"מ 45360-06-16 דהאן נ' גינזבורג ואח'

בפני תביעה שעניינה נזקי רכב מ.ר. 4470775 של התובעת 2 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 20.9.15 בה מעורב רכב הנתבעות. בגדרה של התביעה נתבעים נזקי הרכב בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה ולחשבונית תיקון, בתוספת שכר טרחת שמאי, טרחה והטרדה.

התביעה במקור הוגשה על ידי התובע 1, נהג רכב התובעת ותוקנה על ידי צרוף התובעת 2, מי שנשאה בהוצאות התיקון של הרכב, כתובעת נוספת.

לגרסת התובע 1, נהג רכב התובעת, בעת שרכב התובעת היה בעצירה לפני רמזור מופע רמזור אור אדום, רכב הנתבעות שהגיע מאחור סטה ימינה (לצורך מעבר לנתיב ההשתלבות מימין מוקדם מדיי) תוך מעבר קו הפרדה רצוף ופגע בחלק אחורי ימני של רכב התובעים. מנגד לגרסת נהגת רכב הנתבעות (הנתבעת 1) שני כלי הרכב היו בעצירה לפני מופע רמזור אור אדום, כשרכב הנתבעות בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה לכיוון ישר ורכב התובעת בנתיב השמאלי לנסיעה לכיוון ישר, וכשמופע הרמזור התחלף לירוק וכלי הרכב החלו בנסיעה, רכב התובעת סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעות ומכאן התאונה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ואת עדותו של נוסע רכב התובעת. בחנתי את הראיות ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים ועל יסוד החומר שעמד בפניי הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת התובע 1 לאופן התרחשות התאונה ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהגת רכב הנתבעות (הנתבעת 1).

גרסת נהג רכב התובעת, להיות רכב התובעים בעצירה לפני רמזור מופע אור אדום כשרכב הנתבעות מגיע מאחוריו וסוטה ימינה אגב מעבר קו הפרדה רצוף, היתה עקבית בעדותו ובחקירתו הנגדית ואחידה לגרסה שנמסרה על ידו בטופס ההודעה מיום 21.9.2015, יום לאחר התאונה והיא נתמכה בעדותו של נוסע רכב התובעת. בנוסף, גרסת נהג רכב התובעת, המוצאת ביטוי בטופס ההודעה האותנטי מיום לאחר התאונה, עדיפה על גרסתה הראשונה של נהגת רכב הנתבעות, בטופס ההודעה מיום 30.1.2016, ארבעה חודשים לאחר מועד התאונה. לכך יש להוסיף כי אף שרכב הנתבעות ניזוק בתאונה לא הוצגה תשתית ראייתית לדרישה או תביעת נזקיו מהתובעים.

מוקדי הנזק תומכים, אף הם, בהעדפת גרסת נהג רכב התובעת. רכב התובעת ניזוק בצד הימני של הפגוש האחורי; רכב הנתבעות, בהתאם לתמונה שהוצגה בדיון בטלפון הנייד, נראה עם סימני פגיעה בצד השמאלי של הפגוש הקדמי, המסתברים עם גרסת נהג רכב התובעת יותר מגרסת נהגת רכב הנתבעות. אילו שני כלי הרכב שהיו בעצירה, החלו בנסיעה כשהרמזור התחלף לירוק ורכב התובעת סטה ימינה לנתיב נסיעת רכב הנתבעות, כגרסת נהגת רכב הנתבעות, סביר היה שייראו סימני פגיעה בחלקו הקדמי של רכב התובעת ולאורכו, ולא רק בחלק האחורי כפי שארע.

נתתי דעתי לכך שהתובע 1 הוצג בכתב התביעה כבעלים של רכב התובעת וכמי שנשא בהוצאות תיקון הרכב, אף שחשבונית התיקון הוצאה על שם התובעת 2, ואולם משכתב התביעה תוקן בהסכמה, כך שהוספה התובעת 2 מי שנשאה בהוצאות תיקון הרכב 1, ולא ראיתי לזקוף זאת לחובת התובע. בנוגע לתמונת רכב התובעת (ת/2) לא הייתה אחידות בין עדות נהג רכב התובעת ונוסע הרכב מתי צולמה התמונה ביחס לתאונה, ואולם שני העדים היות אחידים בעדותם כי מימין לנתיב נסיעת רכב התובעת, אליו סטה רכב הנתבעות במגמה לעבור לנתיב ההשתלבות לימין מוקדם מדיי, היה קו הפרדה רצוף.

לאור כל האמור, האחריות המלאה לתאונה מוטלת על נהגת רכב הנתבעות.

אשר לנזק, אני מקבלת את התביעה בגין נזקי רכב התובעת, הנתמכת בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ולא נסתרה, בצירוף שכר טרחת השמאי וזאת בניכוי שיעור המע"מ בגין שכ"ט שמאי, כפי שהסכימו הצדדים, לאור צירוף התובעת 2, חברה בע"מ, לתביעה (הוצאות תיקון הנזק, על פי כתב התביעה אינן כוללים מע"מ). אינני מקבלת את התביעה בגין טרחה וטרדה שככלל אינם נפסקים בתביעות מסוג זה.

התוצאה אפוא, שהנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת 2 סך כולל של 6,692 ₪, בתוספת הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר העדים מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

תביעת התובע 1- נדחית. אין צו להוצאות.

פוטרת את התובעים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.