תא"מ 45338-01-16 שוקר נ' אלגאי

1.בקשה לביטול פסק הדין מיום 13/10/16, אשר ניתן בהיעדר התייצבות מטעם המבקש לדיון. פסק הדין הורה על דחיית התביעה של המבקש ועל חיובו בהוצאות המשיב.

2.עיינתי בבקשה ובתגובה ולהלן הכרעתי.

3.תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כך:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

4.ההתייחסות להליך של ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית של כל אדם לערכאות המשפט ולקיומו של דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט בעניינו. האופי החוקתי של זכות זו מקרין על הפרשנות הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט.

5.בהתאם למבחנים שקבעה הפסיקה, מקום שבו אין מחלוקת שבעל הדין זומן כדין לדיון שאליו לא התייצב, על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים - מה הייתה הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

6.הכלל קובע כי ככל שיתברר שמחדלו של המבקש אינו מצביע על זלזול מופגן בבית המשפט אלא על רשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש תביעה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה. במקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש.

ככלל השיקול השני של סיכויי התביעה הוא המרכזי. עם זאת, אפשר שבית המשפט יגיע למסקנה כי מחדלו של המבקש הוא כה משמעותי, עד שיהיה בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השנייה, שאז ייטה בית המשפט לדחות את הבקשה.

7.בענייננו המבקש טוען שנדרש בשעת הדיון לטפל בענייני צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן נגד בנו. המבקש התייצב לטענתו ביום 13/10/16 בשעה 08:30 בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, על אף שבמקביל באותה השעה היה קבוע הדיון בבית המשפט.