תא"מ 45264-12-13 א. מ. קרינטל בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב התובעת מסוג שברולט לומינה שהיה מעורב בתאונת דרכים מיום 10.12.09 ברחוב האלון בכפר יונה.

2.לגרסת התובעת עובר לתאונה חנתה מכונית התובעת ברחוב בו מתגורר מנהלה ומשאית האשפה שהייתה נהוגה ע"י הנתבע 2 נכנסה לרחוב ע"מ לרוקן הפחים. בבא הנתבע 2 לצאת מהרחוב הסיע את המשאית אחורה ותוך כדי כך פגע ברכב התובעת.

בכתב ההגנה המתוקן טענו הנתבעים כי המשאית הייתה במצב עמידה ולא פגעה ברכב התובעת.

3.מנהל התובעת פירט בעדותו כי המתין ברכב לבתו ,שנהגה בו דר"כ בשל היותו פסול לנהיגה באותה עת ,כשהרכב חונה במפרץ חניה סמוך לביתו. הרכב בלט קמעה מרציף החניה אולם היה במצב חניה. לפתע ( עמ 4 לפר') :

"נהג הזבל התחיל לעוף אחורה. היו כמה אנשים, וגם הפועלים שלו כנראה, שעובדים איתו, אני צועק והם צועקים, ...ואני צועק ,אחרי שראיתי שהוא לא עוצר......הוא בדקה ה90 עצר. שם לנו מכה בעמוד שמחבר את הדלת עם הכנף. אם שנייה הוא היה מפספס עוד, הוא היה עולה עלי אם לא הייתי בורח".

4.הנתבע 2 בעדותו הציג גרסה נוגדת לגרסת התביעה ורחבה הרבה יותר מהנטען בכתב ההגנה. בניגוד לעד התביעה טען כי בתו של מנהל התובעת כמו גם האחרון שהו ברכב .הוא הודה כי החל בנסיעה לאחור ולדידו עשה כן בהכוונת שני פועלים שהיו עמו ותוך שימוש במצלמה אחורית המותקנת ברכב. לדבריו ,הספיק לעצור את המשאית עוד בטרם הפגיעה ובתו של מנהל התובעת, שנהגה ,נסעה קדימה ופגעה במדרגת המשאית בעוד האחרונה עומדת. לגרסתו, למשאית לא נגרם כל נזק ולאחר הפגיעה ירד מנהל התובעת מהשברולט, היכהו באגרופו ואף הורה לבתו לדרסו.

5.במבחן עדויות הצדדים מצאתי כי עדות מנהל התובעת נתמכת יותר במסמכים שהוצגו, מזו של הנתבעים שחסרה ראיות תמיכה.

גרסת התובעת מתיישבת עם שרטוט התאונה ע"י העד מטעמה, פרטי הנזק בחוו"ד השמאי שצורפה לכתב התביעה ומתחזקת בהודאת הנתבע 2 בדבר הנסיעה לאחור. לעומת זאת אין זכר לגרסת האחרון בעדותו באף אחד מכתבי ההגנה שהוגשו ע"י הנתבעים, ובכלל זאת בכתב ההגנה המתוקן והמעודכן ,שאינו מאזכר ולו ברמז את הטענה כי רכב התובעת התנגש במשאית. להרחבת חזית אסורה זו התנגד ב"כ התובעת ועל כן דינה להידחות, מה גם שמשקלה של הגרסה המורחבת הוא נמוך ביותר.

יתר על כן גרסה זו, עליה מסתמכים הנתבעים, ושהינה כאמור בגדר הרחבת חזית אסורה, לא נתמכה באף מסמך שבנקל יכלו הנתבעים להמציאו. כך לא צורפו הודעת הנתבע 2 על התאונה למבטחו ותלונתו במשטרה על התקיפה הנטענת מצד מנהל התובעת.

במאמר מוסגר יצוין כי בכתב ההגנה הראשון נטען ע"י הנתבעת 1 כי הנתבעים 2-3 לא מסרו כלל הודעה בדבר התאונה ועל כן ביקשה להשתחרר מחבות בהעדר שיתוף פעולה.

כמו כן לא זומן לעדות איש מהפועלים שעבדו מטעם הנתבעת 1 וכלל ידוע הוא כי הימנעות מהבאת עד חיוני פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מהבאתו.