תא"מ 45173-11-15 יאראק נ' ראובן ואח'

תביעה בגין נזקים לרכב, בתאונת דרכים.

1.התובע נהג ברכב פרטי, הנתבע 1 – במשאית, וזאת ברח' אילת בת"א. התובע טוען כי בצומת מרומזר עמדו שניהם ראשונים ברמזור, הוא בנתיב הימני והנתבע 1 בנתיב השמאלי. תנועה באה ברח' החוצה, מימין לשמאל, באופן שהביא לחסימה חלקית של הצומת: בחלק מן הנתיב הימני, לאחר מכן פער שאפשר מעבר של לא יותר ממכונית אחת, ולאחר מכן חסימה בחלק מן הנתיב השמאלי כמו גם הנתיב הנגדי. כתוצאה מן החסימה כמו גם מכך שהמשאית היא שהחלה להיכנס לרווח שנותר לנסיעה, נמנע התובע מלהתחיל בנסיעה. נהג המשאית סטה לימינו על מנת להידחק ברכב שבין המכוניות, סטה לימין, התקרב לרכב התובע בעודו עומד, ועם חלקה האחורי של המשאית תפס את הצד השמאלי של פגוש רכב התובע, תלש אותו חלקית, והמשיך בנסיעה. התובע דלק אחריו, הדביקו, נזף בו, שמע הודאה מפי הנתבע, והנתבע אף ניסה לסייע לתובע בתיקון זמני של הפגוש באמצעות אזיקונים ונכון היה לסייע אף לאחר מכן בתיקון, עד שנכנסה חברת הביטוח לעניין, ומכאן התביעה.

2.טען הנתבע 1 מנגד: כלי הרכב אכן עמדו זה לצד זה, כאשר מגמת הנתבע לפנים. רכב התובע, מן הנתיב הימני, החל בנסיעה תוך סטייה שמאלה לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבע 1, בשל החסימה בנתיב הימני. כך פגע רכב התובע בצדו הימני האחורי של רכב הנתבע 1.

3.שמעתי את העדים לפניי. בחנתי את התמונות. לאחר אלה מצאתי לקבל את התביעה במלואה. גרסת התובע עדיפה באופן ברור על גרסת הנתבע. אבאר בקצרה.

4.הנתבע, בעדותו (להבדיל מאשר בכתב ההגנה) אינו זוכר דבר מן הצומת. למעשה, לדבריו כלל לא ידע על התאונה, ודאי לא זכר מה היה בצומת, עד שהגיע התובע אליו "קילומטר וחצי" ממקום התאונה (מרחק שאף הוא אינו נראה סביר בנסיבות, אך לא נרחיב). אם לא ידע כלל שהייתה תאונה, ולא ידע לומר היכן הייתה התאונה, זולת מה ששמע לדבריו מפי התובע (ואף בכך לקה בבעיית עקביות), ברור שלא היה יכול למסור לחברת הביטוח שלו הודעה מהימנה בדבר סטיית רכב התובע לשמאל.

5.קושי נוסף: נזקי התאונה אינם יכולים להתיישב עם גרסת הנתבע. גרסתו (זו שבכתב ההגנה) היא כי רכב התובע היה בתנועה לפנים, יחסית אליו, שעה שפגע בדופן ימין אחורית של המשאית. אם כך, נזק רכב התובע אמור היה להיות שריטה או מעיכה בצד שמאל לפנים. לעומת זאת, נזקו הברור הוא של תלישה של הפגוש, מצדו השמאלי. קרי, בעת התאונה הייתה המשאית בתנועה לפנים, באופן יחסי לרכב התובע. זאת בדיוק כגרסת התובע, ובסתירה לגרסת הנתבע. לא בא כל הסבר לקושי מובהק זה.

6.בנוסף לאלה, הרי שבעוד שהתובע העיד בצורה עקבית, אמינה וברורה, עדותו הנתבע הייתה בלתי עקבית, וניכר היה כי הוא תר אחר הסברים ואחרי ייצור גרסה שלדעתו תתאם את קו הגנתו, באופן שהיה רחוק מלשכנע.

7.נוכח האמור, הרי שהתביעה מתקבלת במלואה. הנתבעים ישלמו לתובע יחד ולחוד את מלוא סכום התביעה העדכני בסך 7,070 ₪. בנוסף יישאו באגרת התובע, כמו גם שכר טרחה עורך דינו בסך 1,500 ₪, התשלום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ו, 14 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.