תא"מ 45172-12-14 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בשן ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכבי הצדדים ומנח הרכבים לאחר התאונה, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית וקבלת התביעה שכנגד. אני מעדיף את עדות וגרסת הנתבע 1 על פני נהגת התובעת אשר הודתה מיד לאחר התאונה כי לכל הפחות לא ראתה את הרמזור בכיוון נסיעתה ולמעשה אינה יכולה לשלול את טענתו של נהג התובעת שלא נסתרה כי חלף את פני הצומת בכיוונו באור ירוק. יוער כי בשיחתה המוקלטת של נהגת התובעת אף ציינה זו כי אין לה מושג מדוע לא ראתה את האור האדום דולק ברמזורה, לאמור, קיים יותר מחיזוק סביר בדבר הודאתה כי בכיוונה דלק האור ברמזור אדום. גם הודעתה על התאונה מתארת ספק הקשור באור שדלק בכיוונו של הנתבע 1. יוער כי איני מקבל את הסברה של הנהגת בנוגע למקור הדברים שמסרה לאחר התאונה כפי שהעידה על כך היום. הן מלל השיחה והן שמיעתה על טון הדיבור ועובדת חזרת הדברים יותר מפעם אחת, מלמדים כי הדברים נאמרו שלא מתוך לחץ או היסח הדעת.

לא מצאתי מקום לחלוק את האחריות בתיק זה בין הנהגים. הוכח שהתאונה התרחשה לאחר שהנתבע 1 נכנס קודם לכן לצומת, חלף מרחק לא מבוטל בעת שבאותו רגע בדיוק נכנסה נהגת התובעת לצומת בכיוון נסיעתה [ ראה עדותה בעניין זה בעמ' 4 שורה 3 לפר' הדיון]. משמעות הדבר היא שהרכבים לא הגיעו לנקודת המפגש ביניהם בו זמנית (כעובדות הלכת חנחן) ועל כן זמן התגובה שנותר לנתבע 1 היה כמעט אפסי. מהירותו הנטענת לא הוכחה כמפורזת ואין במנח הרכבים או תצורת הנזקים בכדי להעיד על כך באופן מלא.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 55,195₪,נכון להיום, שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת שכנגד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.