תא"מ 45060-02-15 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חוטובלי ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכבי הצדדים אני קובע כי יש לחלוק את האחריות לתאונה באופן שבו נהג רכב התובעת העיקרית יישא בשיעור אחריות של 80 אחוזים ואילו הנתבע 1 בשיעור אחריות של 20 אחוזים הנותרים. בכך אני קובע כי הסבירות שדלת רכב התובעת שכנגד הייתה פתוחה לפני התאונה הינה גבוהה מהאפשרות ההפוכה. ראשית, בין עדות נהג התובעת העיקרית ובין עדות הנתבע 1, עדיפה עדותו של הנתבע 1 אשר תיאר כי דלתו הייתה פתוחה בעת המגע שבין הרכבים, עדות שלא נסתרה ותאמה את הודעתו הכתובה בעניין זה. נהג התובעת אשר ציין לכאורה בהודעתו הכתובה כי דלת רכב הנתבעים נפתחה לעברו בעת שעבר עם רכבו, הודה בעדותו כי כלל לא ראה פתיחתה של דלת לעברו בעת התאונה [עמ' 1 שורות 21-23 לפר' הדיון]. זאת ועוד, אני סבור כי הנזקים ברכבים המעורבים תואמים את גרסת הנתבע 1 יותר מאשר עמדת נהג התובעת במקור. ניתן לראות כי נזק רכב התובעת הינו חד וממוקד ותואם מגע עם דלת פתוחה מבעוד מועד בעלת זווית יחסית צרה (כעדות הנתבע 1). הפגיעה כעולה מהתמונות ומעדות נהג התובעת התרחשה מעל הגלגל הימני, כפי שניתן להיווכח היטב בתמונות נזקי הרכב. גם הנזק לדלת התובעת שכנגד מצביע על קמט בדפנות הדלת ולא פנימה. משמעות הדבר היא שרכב התובעת נסע כלפי רכב פתוחה אשר יכול ולנוכח הצרות הפתיחה לא הבחין בה, שהרי אילו הייתה נפתחת לעברו הדלת סביר כי היינו חוזים בנזקים פחות ממוקדים בכנף הימנית בצירוף סמני שפשוף מתמשכים בשל גריפת הרכב את הדלת. העובדה שמדובר בנזקים ממוקדים מאד וברורים וגם בדפנות הדלת, מחזקת האמור. אציין כי במקרה שכזה אין רבותא לעובדת אי הימצאותם של נזקים בתחילת הרכב כפי שהעיד על כך נהג התובעת שכן לא בכל מקרה של פגיעת רכב בדלת פתוחה נמצא במצב שבו תחילתם של הנזקים הינה מקדימה שכן הדבר תלוי במיקום הרכב שדלתו נפתחה לעומת הרכב שנפגע ממנה, זווית הנסיעה אותו רגע של הרכב הנפגע ותצורת הרכב הנפגע , לאמור, החלק הבולט ברכב זה שבא בסופו של יום במגע עם הדלת הפתוחה ואשר בעקבות כך נפגע מהתאונה שהרי בהחלט ייתכן שחלקו הקדמי של רכב שבו כנף הרכב יותר בולטת לכביש לא יפגע בעוד שהכנף, כמו במקרה זה, כן תבוא במגע עם הדלת שנפתחה מבעוד מועד. מכלול הראיות הכולל בתיק זה, לרבות עדותם של העדים, תומכת לטעמי באפשרות זו, כאמור.

מעברו השני של המתרס, הרחוב שבו התרחשה התאונה הינו רחוב חד סטרי, יחסית צר מאוכלס במכוניות חונות בצדיו, כפי שהעידו על כך הצדדים והצביעו על תמונת המקום שהוצגה לבית המשפט. על כן, לא היה מקום מצד הנתבע 1 להותיר את דלת רכבו פתוחה מפני החשש שפתיחתה לכביש, אף בזווית קטנה, תגרום לסיכון תעבורתי אשר התממש במקרה זה. רמת הסיכון במקרה שכזה לנוכח העובדה שמדובר בתאונה בשעות אור ובכביש שהראות בו אינה בעייתית, נוטה לרף הנמוך ביותר ועל כן יש להעמידה על 20 אחוזים.

אשר על כן, במסגרת התביעה העיקרית, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת 2,650 ₪ נכון להיום, בגין 20 אחוזים מהנזק הנתבע, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

במסגרת התביעה שכנגד, אני מורה כי הנתבעת שכנגד תשלום לתובעת שכנגד 80 אחוזים מסך הנזק הישיר בסך 2,194 ₪, נכון להיום, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדים מטעם התובעת שכנגד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.