תא"מ 44986-02-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שלום ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.04.2014, בין כלי רכב, מ"ר 77-991-63 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 32-597-68 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע ונהוג על ידו (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבע, כאשר בעוד רכב התובעת סטה ימינה לעבר שול הימין של הכביש וכאשר מרבית רכבו כבר היה על שול ימין, הגיחה המשאית מאחור ופגע ברכב התובעת וגרמה לסחרורו ולהתנגשות בין רכב התובעת למעקה הבטיחות.

3.מנגד טוען הנתבע כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעת אשר בעוד המשאית נוסעת על הנתיב הימיני, מבין שלושה נתיבים לנסיעה ישרה בכביש 4, רכב התובעת שנסע באותה עת משמאלו, סטה באחת ימינה וגרם להתנגשות בין כלי הרכב. הנתבע מבקש להוסיף כי נהג רכב התובעת נסע שלא כדין כאשר, בין היתר, הסיעה ארבעה נוסעים ברכבו זולתו.

יש לציין כי הנתבע הגיש תביעה שכנגד בגין נזקיו הנטענים כתוצאה מהתאונה ובמסגרתה הוא תובע את התובעת ואת מבוטחה, הוא נהג רכב התובעת.

4.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

5.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה ועדת ראייה מטעם התובעת שישבה ברכב התובעת בעת התאונה ועד ראייה מטעם הנתבע שישב במשאית בעת התאונה.

בגמר חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, כפי האמור להלן.