תא"מ 44836-07-14 גיאוטק גיאופיסיקה הנדסית וסביבתית בע"מ ואח' נ' שבה ואח'

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעות בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.2.14. התאונה התרחשה בכביש גישה לחניון בנתב"ג, שהינו ברוחב נתיב אחד בלבד וללא שוליים.

יותם רונן, שנהג ברכב התובעות מסוג שברולט בעת קרות התאונה, מסר בעדותו כי הגיע לכניסה לחניון והמחסום לא התרומם. הוא נסע לאחור, וכאשר הבחין ברכב המגיע מאחוריו עצר את רכבו, אולם הרכב, שנסע במהירות גבוהה, לא הספיק לבלום ופגע ברכבו.

בחקירתו הנגדית ציין העד כי נסע לאחור הואיל ולא הייתה לו ברירה, שכן המחסום לא נפתח. לדבריו לא שם לב שבמקום אינטרקום ולא לחץ עליו. רק לאחר התאונה הסתבר לו כי קיים אינטרקום.

חן שבה, שנהג ברכב הנתבעים מסוג יונדאי בעת קרות התאונה, מסר בעדותו כי נכנס לכביש הגישה לחניון כדין, במהירות מותרת שלא עלתה על 60 קמ"ש. לפתע הבחין בשברולט נוסעת לאחור לעברו, עד שפגעה בו.

בחקירתו הנגדית ציין העד כי כשהבחין בשברולט נוסעת לאחור האט. נהג השברולט עצר ואז המשיך העד בנסיעה, אולם נהג השברולט התחיל שוב לנסוע לאחור ופגע בו.

יואן בן אוליאל, עובד בחניון, אישר בעדותו כי התאונה קרתה בשעה שרכב השברולט היה בנסיעה לאחור. עוד מסר, כי לפני שהחל נהג השברולט בנסיעה לאחור שוחח עימו באינטרקום, והנחה אותו כיצד לצאת מן המקום דרך החניון.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. ראשית, אני מעדיפה את גרסת נהג הנתבעים, שנתמכה בעדות אובייקטיבית, על פני עדות נהג התובעות, וקובעת כי בעת התרחשות התאונה הייתה השברולט בנסיעה לאחור ולא בעצירה. שנית, אני קובעת כי לא היה צורך בנסיעה לאחור, שכן ניתן היה לצאת מהמקום דרך החניון, כפי שהנחה עובד החניון. לפיכך דין התביעה להידחות.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

התובעות ישלמו לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 2,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישיבו להם את שכר העד מטעמם.

זכות ערעור כחוק.