תא"מ 44753-03-12 ש. שלמה (ניהול ציים) בע"מ נ' סטרטווייז קפיטל מנג'מנט בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 12.7.2015, לאחר שהמבקשת, היא התובעת בתיק העיקרי, לא התייצבה לישיבה המקדמית שהייתה קבועה לאותו מועד.

בקשת הביטול הוגשה ביום 24.9.2015, בטרם חלפו 30 ימים ממועד ההמצאה (בהתחשב בפגרת הקיץ), ובמסגרתה עתרה המבקשת לבטל את פסק הדין, אף שאין היא חולקת כי הוזמנה כדין לדיון.

ההלכה בעניין ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ברורה, והיא הובאה לאחרונה ברע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו (22.4.2015, להלן: "עניין באר יעקב"):

"כפי שנפסק לא אחת, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, אשר לגביו אין טענה לפגם המחייב ביטול מחובת הצדק, על בית המשפט לבחון שני שיקולים: השיקול הראשון הוא מהי הסיבה לאי התייצבותו של בעל הדין בדיון, ובפרט האם מדובר בזלזול בבית המשפט או שמא צירוף נסיבות אומלל, היסח הדעת או רשלנות. השיקול השני, הוא סיכויי ההגנה של המבקש (או התביעה – לפי המקרה) [...]. עוד נפסק כי ככלל יינתן משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה אך ייתכנו מקרים בהם מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי עד שיאפיל על שאלת סיכויי הגנתו, ויש להבחין בהקשר זה בין המקרים בהם סיבת ההיעדרות נעוצה באי הבנה או אף רשלנות מסוימת לבין המקרים בהם ההיעדרות מקורה ב"התעלמות מדעת מההליך השיפוטי" שמקורה בזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה [...]" (ההדגשות הוספו – ע"י)

הטעם לאי-ההתייצבות כעולה מתצהירה של גב' נעמה לוי, מנהלת משרד ב"כ המבקשת – הוא כי:

"...הזימון, הוזן על ידי המזכירה שקיבלה את הפקס ביומן הכללי, אך ככל הנראה בשל טעות בתום לב המזכירה המטפלת לא זימנה אף אחד מעורכי הדין במשרד ואף לא עדכנה את יומנו של עורך הדין אשר צריך היה להתייצב לדיון.

אי ההתייצבות לדיון נבעה מטעות אנוש בתום לב בדמות תקלה משרדית, ולא חלילה מזילות בבית המשפט הנכבד ו/או בצד שכנגד." (סעיפים 8 – 9 לתצהיר)

לכאורה, עולה טעם זה כדי "צירוף נסיבות אומלל, היסח הדעת או רשלנות", כלשונה של כב' השופטת חיות בעניין באר יעקב, המצדיק בחינה של סיכויי ההליך לגופו. אלא שאני בדעה שבנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה, יש לראות את המחדל בהתייצבות – אפילו אקבל את טענת התובעת ביחס לסיבת אי-ההתייצבות – כהתרשלות העולה כדי זלזול בהליך השיפוטי.

ובמה דברים אמורים? בתיק דנן, ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה ביום 14.3.2013. ביום 23.10.2014 הגישה המשיבה דכאן בקשה לביטול פסק הדין, מחמת שלטענתה – לא הומצא לה כתב התביעה. התיק נקבע לדיון בבקשה לביטול פסק דין ביום 10.12.2014 לפני כב' הרשמת קרן כ"ץ, אולם המבקשת או מי מטעמה לא התייצבה לדיון האמור, ועל כן -בוטל פסק הדין.

ביום 12.1.2015 הגישה המבקשת בקשה לביטולה של ההחלטה המבטלת את פסק הדין, והסבירה את סיבת היעדרותה מן הדיון כהאי לישנא:

"עוה"ד ליאת אינגבר אשר עבדה במשרד המבקשת, נכון לחודש דצמבר 2014 מונתה לטפל בתיקים שונים של המבקשת ובין היתר בתיק נשוא בקשה זו, אשר נקבע לדיון ליום 10.12.14 בפני בית המשפט הנכבד.