תא"מ 44660-09-14,תא"מ 45053-09-14

1. בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפי.

יובהר כבר בתחילה כי מדובר בשתי תביעות המנוהלות בסדר דין מהיר ותחילתן בשתי בקשות לביצוע שטר שהגישו המשיבות כנגד המבקשת בגין שיק על סך של 2,540 ₪ לכל אחת מהן (להלן: "השקים").

אצל כל אחת משתי המשיבות ניהלה הנפרעת על פי השקים, חשבון בנק בו הופקדו השקים לפירעון.

אין מחלוקת כי המשיבות ביצעו עבור הנפרעת ניכיון של שקים אלו.

המבקשת התגוננה וטענה בהתנגדות שהגישה לשתי הבקשות לביצוע השקים הנ"ל, כי במהלך חודש פברואר 2014 נקלעה הנפרעת על פי השיקים להליכי פירוק וכי הרכב, בגינו, נמסרו השקים הוחזר לנפרעת בחודש מרץ 2014 כך שתמורתם של השקים נכשלה בכישלון תמורה מלא.

אחד מטיעוני ההגנה של המבקשת כלפי המשיבות הוא כי המשיבות קבלו את השקים לאחר שידעו שהנפרעת בפירוק או בדרכה לשם ולכן אינה מספקת את התמורה. בכך נפגע תום לבן ואין הן אוחזות כשורה בשקים.

2. לאחר שניתנה רשות להתגונן למבקשת, הועבר הדיון למסלול של סדר דין מהיר והצדדים נדרשו, בין השאר, בהמצאת רשימות מסמכים בהתאם לתקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רשימות המסמכים אכן הוגשו.

ב"כ המבקשת עתר למתן צו גילוי מסמכים ספציפי למרות שתקנה 214ח(ג) לתקנות אשר אינה מאפשרת הליך של גילוי מסמכים בתביעה בסדר דין מהיר.

לא ניתן לדחות בקשה זו על הסף וזאת בהסתמך בעיקר האמור בספרם של כב' הש' רחמים כהן ומנחם קליין, סדר דין מהיר בבית משפט שלום, נבו הוצאה לאור, מהדורת תשס"ה – 2005, עמ' 39-40:

"תקנה 214ח השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה כי בעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בימ"ש לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים".

הלכה זו אומצה על ידי בתי משפט השלום ברחבי הארץ.

יש לציין כי חובה המצאת המסמכים היא חסרת משמעות ואינה ניתנת כלל לאכיפה אם אין לבית המשפט הסמכות לחייב בעל הדין להמציא מסמך המצוי ברשותו והוא מעדיף שלא לגלותו כלל שמא יזיק לגרסתו.

התוצאה היחידה של אי ציות לצו גילוי המסמך הספציפי עשוי לסייע לבעל הדין שכנגד בגרסתו. זאת ותו לא.

3. השיקול היחידי שעל בית המשפט לשקול בטרם מתן הצו, הוא שאלת הרלוונטיות של המסמכים שמבוקש לגלותם לעילת ההגנה הנטענת על ידי המבקשת.