פוזיילוב נ' דיין ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 בצירוף נימוקים, וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך.

עניינו של תיק זה בתביעה של התובע בעל מונית אשר בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 7.11.12, קיבל תגמולי ביטוח מאת חברת הביטוח אשר ביטחה אותו באותו מועד ("מבטחת התובע"). כעת תובע את הנתבעים המהווים צד ג' באותה תאונה, בגין כל אותם הסכומים אשר הופחתו או קוזזו על ידי מבטחת התובע מאת תגמולי הביטוח.

הוסכם בין הצדדים כי המחלוקת תצומצם ל-3 הנקודות הבאות, אשר הופחתו כאמור מתגמולי הביטוח:

א. ירידת ערך בסך 1,845 ₪.

ב. בלאי בגין חלקי החילוף בסך 4,296 ₪.

ג. ארבעה ימי עמידה בסך כולל של 1,308 ₪.

באשר לשאלת ירידת הערך

הוצגו בפני שתי חוות דעת מאת שמאי הרכב מר ישעיהו ברקוביץ. חוות דעת אחת ממועד סמוך לקרות התאונה (30.11.12) באשר לנזק שנגרם לרכב התובע בעקבות התאונה ואשר הופנתה למבטחת התובע. בחוות דעת זו נכתב: "בהתאם להערכת נזק אשר בוצעה בתאריך 8.11.12 קבעתי את ירידת הערך ל- 0.00%. אחוז ירידת הערך 0.00%."

חוות דעת נוספת מאת אותו השמאי הוצגה בפני מיום 23.11.14 והקובעת ירידת ערך בשיעור של 1.5% בסך של 1,845 ₪.

השמאי מר ברקוביץ העיד בפני והסביר את פשר הפערים. לדבריו, חוות הדעת הוכנה למען מבטחת התובע לאחר התאונה, והיות שהרכב המדובר הינו מונית הרי שמדובר בפוליסה "לא תקנית" דהיינו פוליסה מיוחדת. פוליסה זו אינה כוללת רכיבים שונים ובין היתר מרכיב של ירידת ערך. הסביר ב"כ התובע, כי במערכת היחסים שבין התובע לבין מבטחת התובע תנאי הפוליסה אינם כוללים פיצוי בגין מרכיב ירידת הערך ולפיכך בחוות הדעת הראשונה מרכיב זה מוערך אפס. לעומת זאת בתביעה כלפי צד ג' יש מקום לפצות בגין מרכיב זה, ולפיכך הוכנה חוות דעת נוספת.

ב"כ הנתבעת טוען בין היתר, כי מחוות הדעת המקורית ניתן ללמוד שאין ירידת ערך כלל במקרה זה, ואין להעדיף חוות דעת מאוחרת בשנתיים מאת אותו שמאי, על פני חוות דעת מקורית אשר הוכנה בעת התאונה.