תא"מ 44493-04-12 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' נסארת ואח'

התביעה שבפני עניינה לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה עקב תאונה מיום 24.3.11.

1.בהחלטתי מיום 16.6.14, לאחר שמיעת עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, קבעתי כי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אחראי להתרחשות התאונה.

נותר לדון במחלוקת בין הצדדים לעניין הנזק.

לעניין זה עתר הנתבע לחקירת שמאי התובעת, אשר ערך את חוות הדעת בדבר שומת הנזק שנגרם לרכב התובעת בגין התאונה. השמאי נחקר בפני.

מטעם הנתבעים העיד מר עיראקי אוסאמה, אשר נפגש, לטענתו, עם נהג התובעת באשר לאפשרות תיקון המגן האחורי ברכב התובעת.

2.ב"כ התובעת טענה כי אופי הנזק ברכב הוכח באמצעות עדותו האמינה של נהג רכב התובעת, אשר נתקבלה ע"י בית המשפט באשר לאופן התרחשות התאונה. חקירת שמאי התובעת לא העלתה ולא הורידה באשר לשאלה האם הנזק לכנף ולדלתות נגרם אף הוא כתוצאה מהתאונה. נהג התובעת העיד כי הופנה לאחיו של הנתבע בשם אוסאמה בעל מוסך פחחות בטירה, לאחר שהנתבע הבטיח כי ישא בנזק שנגרם לרכב התובעת, אך מר אוסאמה העיד כי אין לו כל קשר משפחתי לנתבע. השתהות הנתבע בטיפול בתיקון רכב התובעת היא שהובילה לבדיקת רכב התובעת ע"י שמאי מטעמה בחלוף כחודשיים ממועד התואנה. בהודעתו על מקרה הביטוח התמקד נהג התובעת בנזק העיקרי שנגרם למגן האחורי ונתן הסבר באשר לנזק שנגרם לדלתות הרכב.

3.ב"כ הנתבעים טען כי בטופס ההודעה על מקרה הביטוח ציין נהג התובעת את העובדה שנקרע המגן האחורי של הרכב. אופן התרחשות התאונה כשרכב התובעת עמד, לשיטת התובעת, באלכסון, איננו מתיישב עם הפגיעה בדלתות. מכאן שיש לדחות את התביעה המתייחסת לנזקים שלא נגרמו כתוצאה מהתאונה, ולחילופין, לחייב את הנתבע בעלות תיקון המגן האחורי בלבד ובניכוי אשם תורם בשיעור 50%. כן עתר ב"כ הנתבעים לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 2 בהעדר יריבות.

4.עיינתי בטענות הצדדים, בעדויות ובמוצגים שהוגשו, ואני קובעת כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. ולהלן נימוקי:

א.כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 16.6.14, עדות נהג התובעת בפני היתה סדורה, עקבית ואף עלתה בקנה אחד עם אופן התרחשות התאונה, כמתואר על ידו. עדות הנתבע, כפי שקבעתי, לא היתה סדורה ואף לא הגיונית.

ב.נהג התובעת הצהיר בעדותו כי הנתבע התנצל בפניו על אופן התרחשות התאונה, הפנה אותו לאחיו הפחח בשם אוסאמה ומסר בידי נהג התובעת את מספר הטלפון של אוסאמה. לאחר שנדחה מספר פעמים על מנת שאוסאמה יסדיר את שאלת התשלום מול הנתבע, הודיע אוסאמה לנתבע כי לא יתקן את הרכב ללא תשלום מטעמו. יצוין כי גם הנתבע בעדותו אישר שהפנה את נהג התובעת לפחח מטירה, אך, לשיטתו, עשה כן כהמלצה על פחח אצלו ניתן לתקן את הרכב. יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית העיד כי הנתבע הודיעו לאחר מכן כי עלות התיקון כפי שנאמר לו ע"י הפחח עומדת ע"ס 1,000 ₪. אם, כטענת הנתבע, הפנייתו את נהג התובעת לפחח היתה רק על דרך המלצה, מדוע יודיע נהג התובעת לנתבע מהי עלות התשלום אותה ביקש הפחח?

ג.בעדותו הצהיר הנתבע כי בידי הפחח תמונה של רכב התובעת, אשר תאשש את גירסתו כי, לבד מהנזק למגן האחורי, לא נגרם לרכב נזק נוסף. אלא שהפחח, מר אוסאמה, לא הציג כל תמונה בפני בית המשפט ואף לא הצהיר כי צילם את הרכב. הוא אף העיד כי איננו מכיר את הנתבע ואיננו יודע מדוע נהג רכב התובעת פנה אליו. הוא ציין כי שיחתו עם נהג התובעת התמקדה רק בשאלת עלות תיקון המגן. הוא לא ציין מפורשות כי לא הבחין בנזק נוסף ברכב התובעת, כהצהרתו: "אני הסתכלתי רק על מגן. אני לא מסתובב סביב הרכב. לא הסתכלתי על האוטו ולא ראיתי משהו נוסף. הדיבור היה על המגן" (ראה שורות 8 – 9 בעמ' 15 לפרוטוקול).