- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 4439-08-16 בלומברג נ' עמרוסי
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
4439-08-16
23.4.2017 |
|
בפני הרשמת: ורדה שוורץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: זיו בלומברג |
נתבעת: שרי ליבנת עמרוסי |
| פסק דין | |
|
1.התובע הגיש כנגד הנתבעת בקשה לביצוע שטר על סך 2,100 ₪ משוך מחשבונה של הנתבעת ולפקודתו. זמן פירעון השיק ליום 10.5.16 (להלן: "השיק").
הרקע העובדתי למסירת השיק לתובע החל בפרסום מודעה על ידי התובע במטרה לאתר דייר משנה בחדר בדירה אותה שכר (להלן: "המושכר").
הנתבעת בקרה במושכר ביום 4.5.16 וחזרה לפגישה נוספת ביום 5.5.16.
כאן נפרדות גרסאות הצדדים:
לטענת התובע, הסכימה הנתבעת לשכור את החדר לשנה בשכר חודשי של 2,100 ₪ בחודש אך מאחר ולא היה סיפק בידו להדפיס נוסח של חוזה שכירות, קיבל לידיו את השיק כתשלום חודש שכירות ראשון ומסר לנתבעת מפתח של המושכר.
לטענת הנתבעת, אמרה לתובע כי תשכור את החדר רק בכפוף לחתימת הסכם שכירות לאחר שתבחן את החדר אם מתאים הוא לצרכיה. הנתבעת אף טוענת כי הטילה ספק בזכותו של התובע להשכיר לה את החדר לאחר שלא הוברר לה דיו מעמדו של התובע ביחס למושכר.
עוד טענה הנתבעת כי בקשה מהתובע מספר ימים נוספים כדי לחשוב עוד על כוונותיה ואף התייצבה בשלישית במושכר ביום 7.5.16 כדי לבחון בשנית את המושכר. התלבטויותיה נבעו מגודלו הקטן של החדר.
הנתבעת טענה כי התובע לחץ עליה למסור את השיק והיא מסרה אותו כשיק בטחון בלבד כאשר מועד פירעונו ליום 10.5.16 הוא מועד הכניסה המיועד למושכר ולאחר החתימה על הסכם שכירות.
2. ביום 8.5.16, לטענת הנתבעת, הבינה כי החדר אינו תואם את צרכיה ולפיכך, יצרה קשר טלפוני עם התובע והודיעה לו על החלטתה. לטענתה, הסכים התובע באותו מעמד להשיב לה את השיק.
הנתבעת טענה כי השיק נמסר על מנת לשמור עבורה את החדר למשך 3 ימים בלבד מתוכם שניים הם ימי שישי ושבת.
לעומתה, טען התובע כי הנתבעת אמנם בטלה הסכמתה לשכור את החדר לאחר שלושה ימים והוא הסכים בלית ברירה לבטול הסכם השכירות השנתי אך לא הסכים לבטול השכירות לתקופה של חודש ימים.
מאוחר יותר, טען התובע, השיבה הנתבעת את המפתח והניחה אותו בתיבת הדואר שלו.
לטענת התובע השכיר את החדר רק יותר מחודש ימים לאחר מכן.
3. עולה מטענות הצדדים כי המחלוקת המרכזית היא תכלית מסירת השיק.
התובע טוען כי הנתבעת מסרה לו את השיק כתשלום ראשון לשכירות ומשהתחייבה בע"פ לשכור את החדר הוא רשאי לפרוע את השיק. הנתבעת טוענת כי מדובר בשיק ביטחון בלבד ומאחר ולא נקשרה עם התובע בהסכם הוא לא היה רשאי לפרוע את השיק ואינו זכאי לדמי שכירות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
