תא"מ 44248-05-14

תביעה לתשלום סך של 20,825 ₪.

בכתב התביעה, שנתמך בתצהיר התובע, טען התובע כדלקמן:

התובע היה במועדים הרלבנטיים בעליה של חנות למכירת מוצרי טבק, אלכוהול ומזון ("פיצוציה").

נתבע 2 (להלן – הנתבע) היה לקוח של התובע ורכש ממנו מוצרים בחנות וכן נרקמה ביניהם מערכת יחסים חברית.

נוכח מערכת היחסים החברית ויחסי האמון שהתקיימו בין הצדדים, אפשר התובע לנתבע, בניגוד למנהגו, לרכוש מוצרים בהקפה. כך, רכש הנתבע מהתובע מוצרים בעלות של אלפי שקלים בחודש, שילם עבור המוצרים בשיקים ובכרטיסי אשראי, ואילו התובע העניק לו "אשראי ספקים של שוטף + 30".

הואיל ומדובר במקרה חריג, ולמעשה ייחודי, בעסקו של התובע, נוהלה ההתחשבנות בגין הרכישות על גבי פתקית לצד הקופה. העתק פתקית זו צורף כנספח 1 לכתב התביעה.

הצדדים התנהלו באופן האמור במשך תקופה ארוכה, עד אשר צבר הנתבע חוב שאינו מבוטל כלפי התובע, בסך של 15,674 ₪, אשר תועד בפתקית האמורה.

בהמשך, בשנת 2013, החלו לחזור שיקים שמסר הנתבע לתובע בתמורה לסחורה שנרכשה.

העתקי שני שיקים שחוללו, בסך של 1,000 ₪ ו-1,180 ₪, המהווים לדברי התובע חלק מהשיקים שחוללו, צורפו כנספח 2 לכתב התביעה.

שם המוטב בשיקים אלה ובשיקים אחרים שחזרו הושאר "פתוח" והתובע העביר את השיקים לצדדים שלישיים ואז שילם את תמורתם כשחזרו.

כשפנה התובע לנתבע בעניין זה, ביקש הנתבע להחליף את השיקים שחזרו בשיקים של רעייתו, הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת). בהמשך לכך, חלק מהשיקים שחוללו אכן הוחלפו בשיקים של הנתבעת, ואלה נפרעו במועד.

באותו מועד, גם העביר הנתבע לידי התובע שיק ביטחון של הנתבעת 2, פתוח וחתום (על ידי הנתבע) לצורך תשלום החוב, ככל שיהיה צורך בכך (העתק השיק צורף כנספח 3 לכתב התביעה).

בעקבות זאת, המשיכו הצדדים במערכת היחסים ביניהם במתכונת הקודמת.

ואולם, בהמשך, חולל אחד השיקים של הנתבעת (החתום גם הוא על ידי הנתבע), בסך של 2,300 ₪, אשר נמסר לידי התובע, במקום שיק של הנתבע שחולל. הסיבה שחולל שיק זו, הייתה הודעת ביטול שנמסרה על ידי הנתבעת (העתק השיק צורף כנספח 4 לתביעה).

התובע, שחשש כי המשמעות היא שהחוב כולו לא ישולם, פנה לנתבע בעניין זה, והאחרון הבטיח לו, באמצעות מסרונים, לשלם את החוב, אך בפועל נמנע מלעשות כן. התובע פנה אף הוא לנתבע באמצעות מסרון, וזה השיב לו, במסרון שצורף לכתב התביעה "אתה לא גבר". עוד כתב הנתבע לתובע, בתגובה לכך שציין כי בכוונתו לממש את שיק הביטחון האמור, "תחכה יום יומיים", "או שתסתבך על זיוף צ'ק" (שני מסרוני הנתבע צורפו כנספח 6 לכתב התביעה).