תא"מ 44219-02-16 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

 1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה ובגין הפסדיו של המבוטח שהפעיל את הכיסוי הביטוחי, הכל בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים נטענת מיום 31.07.2015, בין כלי רכב, מ"ר 11-804-10 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 48-610-31, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.המחלוקת בין הצדדים היא לעניין עצם קרות התאונה, כאשר הנתבעת מכחישה מגע בין המשאית לרכב התובעים, והן לעניין הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית למסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעים אשר הותירה בי רושם כי מהימנה היא, על פני גרסתו של נהג המשאית, שהייתה בלתי משכנעת, בלתי קוהרנטית והתרשמתי כי בעדותו ניסה להתאים את גרסתו אם על ידי שיפור ואם על ידי החסרה, בהתאם להתפתחות העדות ולשאלות שנשאל.

אני מאמין לנהג רכב התובעים כי לאחר המכה שרכבו קיבל הוא סובב את ראשו, הבחין במשאית וכי היא הייתה המשאית היחידה בכביש. לא מצאתי לקבל את גרסתו של נהג המשאית כי משאית אחרת פגעה ברכב התובעים, וכי הוא כלל לא היה מעורב בתאונה, ולראיה דין והדברים ושיחות הטלפון שקיים נהג המשאית עם נהג רכב התובעים בעניין, באופן שאינו מתיישב עם היותו רק עד לתאונה, כטענתו.

באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, לרבות הוראות תשלום שהוציאה התובעת, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעים על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

לפיכך, התביעה מתקבלת במלואה.