תא"מ 44118-12-14 עירית ירושלים נ' ראובינוף ואח'

על-תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מהתנגד לביצועו, או שהתנגד אך ההתנגדות נדחתה. עוד נזכיר, כי מקום שבו ניתן פסק דין שהכריע במחלוקת שבין צדדים, שוב לא יזדקק בית המשפט לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין או חליפיהם המבוססת על עילה זהה (ראה ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 562, 583). לתובע אומרים כי תביעתו נבלעה בפסק הדין הראשון ולנתבע כי פסק הדין מקים בפניו מחסום מלשוב ולהעלות לדיון את אותה עילה (ראה נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 6     (1991); רע"א 508/06 קאפח נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.5.2006). על-פי ההלכה, מעשה בית דין נוצר לא רק מקום שפסק הדין ניתן לגופם של דברים, לאחר שמיעת ראיות, אלא גם מקום שהתובע זכה בדינו מחמת היעדר הגנה (ראה זלצמן, שם, עמ' 304; ע"א 684/89 שותפות אליאזגי למסחר ותעשיה עזה נ' בנק הפועלים בע"מ סניף עזה (לא פורסם, ניתן ביום 31.12.1989). שילוב של כללים אלו מחייב את המסקנה, כי מקום שמושך שטר נמנע מלהגיש התנגדות לביצוע, יראו בשטר כפסק דין היוצר מעשה בית דין בין הצדדים ומקים מחסום מפני התדיינות נוספת באותו עניין. בע"א (תל-אביב-יפו) 1154/04 אימפורט בע"מ נ' ינלוביץ, פ"מ תשמ"ו(3) 485, מציין השופט לויט כי "לא ייתכן לאפשר למי שלא התנגד לביצוע שטר לטעון את התנגדותו, במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם במסגרת הליכי גבייה שהתנהלו נגדו, כדין, בהוצאה לפועל" (שם, עמ' 490). דברים דומים נקבעו גם בע"א (נצרת) 1320/04 צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ סניף עפולה עילית (לא פורסם, ניתן ביום 25.5.2005). החלטה אחרונה זו אושרה בבית המשפט העליון, ברע"א 6498/04 (לא פורסם, ניתן ביום 23.2.2006), שם קובעת כב' השופטת ארבל: משניתן פסק דין בהליך הראשון, הרי שקיים מעשה בית דין בין בעלי הדין, אף אם פסק הדין ניתן ללא בירור לגופו של עניין בהעדר הגנה".

8.4טענת קיזוז לגבי חוב ארנונה - על פי ההלכה הפסוקה, אין להעלות טענת קיזוז, אלא אם קיימת הוראת חוק המכירה בכך, או קיים הסכם בין הצדדים, שהוא המקור לזכות זו (רע"א 6250/98, Nordland papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה). זכות הקיזוז מעוגנת בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. כמו כן, על פי הפסיקה, ארנונה הינה חיוב בעל אופי של חוב מס שכן היא מוטלת על ידי הרשות המקומית על מנת לממן את פעילותה והינה בגדר חובה. כמו כן, על הנישום לשלם את חובו ללא קשר לתמורה המתקבלת בגינו שהינה עקיפה ( ע"א 9368/96, מלירסון נ' עיריית קרית ביאליק, פ"ד נה (1)). הואיל ואופי החיוב הינו חוב מס, הרי שאינו נכלל תחת הגדרת המונח "עיסקה", במובן סעיף 53 לחוק החוזים. משכך, חוב ארנונה אינו נושא לקיזוז ומתוקף היותו חוב מס במהותו, אין הוא בבחינת חוב רגיל ( ראה: בש"א 524/99 (מחוזי נצרת), מדינת ישראל נ' מועצה אזורית גליל תחתון, ת"א (שלום ירושלים) 709445/02, עיריית ירושלים נ' נאורם- לפיתוח ובנייה בע"מ). אומנם, על פי חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980, ניתן לערוך קיזוז חוב מס בחוב מס אחר, אך זאת רק בהתקיים תנאים מסוימים. במקרה דנן אין מדובר "בהחזר מס" על פי הגדרתו בחוק, מכיוון שהסכום שיש לקזזו לטענת הנתבעים, אינו "סכום שיש להחזירו או לחייב על פי חוק מס ואשר הגיע המועד להחזרתו או לתשלומו". יתרה מכך, על פי סעיף 2 (ב) לחוק נקבע, כי "חייב במס רשאי לעשות את הקיזוז על ידי שיציג בפני רשות המס הממונה על גביית חוב המס אישור בכתב מאת רשות המס החייבת בהחזר מס או פסק דין חלוט של בית משפט בדבר סכום ההחזר". יתרה מכך, טענת קיזוז, ככלל, הינה טענה המועלית מקום שמדובר בסכום קצוב פסוק ומוגמר, ומשכך אין הנתבעות בענייננו יכולות לחסות באצטלת טענת הקיזוז.

8.5סעיף 318 לפקודת העיריות, קובע כדלקמן: "פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו בלי כל ראיה אחרת – כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תוקפה". אכן, אין עניינה של הוראה זו בפנקס זה או אחר המכיל מידע אודות זהות המחזיק בנכס, הוא הוא הנושא שבמחלוקת במקרה דנן (ע"א 8417/09 עיריית ירושלים נ' לוי (פורסם בנבו, 21.08.2012)). כאמור, במקרה דנן אין כל מחלוקת מצד הנתבעים ביחס לגובה חוב הארנונה, ולכן בנסיבות אלה, סעיף 318 לפקודת העיריות אינו רלוונטי להכרעה במקרה דנא.

9.סוף דבר- דין התביעה להתקבל. הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 15,335 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם-1980 מיום 28.5.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בגין אגרות בית משפט וכן, נוכח היקף העבודה בתיק זה שכלל הגשת סיכומים בכתב הנני פוסק שכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.