תא"מ 44103-01-15 ראם נ' טובול

העניין שבפני, תובענה הנוגעת למחלוקת שבין הצדדים סביב חסימתה של מכונית חונה.

כאמור בתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בכל הנוגע להליך בסדר דין מהיר, "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו"; מקום שהמחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית בלבד, לא מצאתי שיש בהליך זה משום חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, באופן המצדיק לחרוג מהנמקה תמציתית.

לפי המתואר בכתב התביעה, המחלוקת נובעת סביב חניה בסמוך לבניין המצוי ברח' ציון 12, חיפה (פינת הרחובות ציון והתיכון).

לדברי התובע, ביום 17.12.2014 החנה בשעות הבוקר המוקדמות את מכוניתו בסמוך לבניין הנ"ל, במסגרת פעילותו ההתנדבותית בעמותה אשר משכנה הינו באותה הכתובת, כפי שעושה הוא משך שנים, באותה חניה המצויה במחלוקת בין הצדדים.

בעת שביקש התובע לעזוב המקום, בסמוך לשעה 10:00, נתברר לו כי מכוניתו של הנתבע הוצבה באופן המונע מהתובע לצאת עם מכוניתו ממקום החניה, וכאשר פנה לנתבע, הלה סירב להזיז את מכוניתו, ובהתאם פנה התובע למשטרת ישראל, כאשר בחלוף כשעתיים ממועד תחילת המחלוקת, לדברי התובע, הגיע שוטר אשר ביקש מהנתבע להזיז את מכוניתו, ולאחר שהנתבע סירב להזיז את המוכנית, ולאחר שלדברי התובע, השוטר הודיע לנתבע כי הוא עתיד להיקנס תוך כדי גרירת מכוניתו, הסכים הנתבע להזיז את מכוניתו, אם כי לאחר שעיכב את התובע מספר שעות.

התובע טוען כי נגרם לו נזק לא ממוני, בשים לב לגילו ולמצבו הבריאותי; התובע צירף מסמכים המעידים על מצבו הרפואי.