רובינסקי נ' שרשבסקי

מונחת לפני בקשת המבקשת לדחות על הסף את תביעתה של המשיבה מחמת היעדר סמכות עניינית לדון בתובענה נשוא תיק זה מכח תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לחלופין, להעברת הדיון בתובענה אל בית הדין האיזורי לעבודה, אשר מוסמך לדון בתביעה, וזאת מכח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ביום 26.04.2017 הגישה המשיבה נגד המבקשת תביעה כספית בסדר דין מהיר ע"ס 75,000 ₪ המבוססת על עילת לשון הרע. על-פי כתב התביעה נטען, כי המבקשת פרסמה נגד המשיבה ברשת החברתית "פייסבוק" פרסומים משפילים ומבזים בצירוף תמונות המשיבה. נטען עוד, כי נשלחו למשיבה מסרונים מאיימים על ידי בעלה של המבקשת. בשל המעשים המתוארים לעיל טוענת המשיבה כי המבקשת חבה כלפיה בנזיקין בשל ביצוע עוולות אזרחיות לפי חוק איסור לשום הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).

ביום 19.06.2017 הגישה המבקשת כתב הגנה. בין יתר הטענות שנטענו בכתב ההגנה נטען, כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה המושתתת על עילה מכוח חוק איסור לשון הרע בין צדדים שמתקיימים ביניהם מערכת יחסים של עובד-מעביד. על כן, נתבקש בית משפט זה להעביר את התביעה לבית הדין האיזורי לעבודה, שכן הוא בית המשפט המוסמך עניינית לדון בה.

בעקבות הגשת כתב הגנה והעלאת טענת חוסר סמכות עניינית, הוריתי למשיבה בהחלטתי מיום 19.07.2017, להגיב לטענת המבקשת. בתגובת המשיבה נטען, כי מעולם לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, מאחר והמבקשת לא הייתה אזרחית מדינת ישראל בתקופה הרלוונטית לתביעה ולא היה לה היתר עבודה. נטען, כי מדובר ביחסי חברות בין הצדדים אשר במהלכם הציעה המבקשת למשיבה כי תכין עבורה אוכל ותמכור לה, כך שניתן להגדיר את היחסים בין הצדדים כיחסי קבלנות כשהמבקשת הייתה משתתפת חופשית [פרילנסר]. על כן, ביקשה המשיבה לדחות את בקשת המבקשת משלא התקיימו יחסי עובד-מעביד לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה.

המבקשת בתשובתה לתגובת המשיבה, חזרה על הטענות שנטענו בכתב ההגה, והדגישה כי בין הצדדים כן התקיימו יחסי עובד-מעביד, ועל כן יש להעביר את העניין לבית המשפט המוסמך.

לאור טענות הצדדים, קבעתי דיון ליום 06.09.2017 אליו התייצבה ב"כ הנתבעת בלבד, אשר הופיעה בשם הצד השני, והצהירה לפרוטוקול כי בין הצדדים מתנהל מו"מ במטרה להגיע להסכמות וביקשה להגיש הודעת עדכון לתיק.