תא"מ 43704-05-15 סולי ואח' נ' אוחנינה ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית.

בפתח פסק הדין אציין, כי ביום 9.3.16 הוגש כתב תביעה שכנגד ע"י גלוברנדס בע"מ, היא מבוטחת הנתבעת 2, מנורה חברה לביטוח בע"מ. מקריאת כתב התביעה שכנגד עולה כי גלוברנדס בע"מ לא הפעילה את פוליסת הביטוח שלה אצל מנורה חברה לביטוח בע"מ. עוד אני למדה כי רכב גלוברנדס בע"מ תוקן, אך לא הוצגה חשבונית תיקון (ראו עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 31-32).

כיוון שחברת "גלוברנדס בע"מ" איננה נתבעת בתביעה העיקרית, ברי כי אין היא יכולה להיות תובעת שכנגד.

תקנה 214 (ה)(א), לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984, מאפשרת לנתבע בסדר דין מהיר להגיש תביעה שכנגד על פי הקבוע בתקנות, ובכל מקרה – התביעה שכנגד איננה יכולה לכלול בעלי דין חדשים שאינם בעלי דין בתובענה המקורית.

מכאן, שהגשת תביעה שכנגד בה התובעת הינה חברת "גלוברנדס בע"מ" איננה ההליך המתאים והמקובל על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. יחד עם זאת, מכיוון שעסקינן בתאונה בה היה מעורב רכב השייך לחברת "גלוברנדס בע"מ", בו נהג מר אלי אוחנינה, הרי שלשם יעילות הדיון ראיתי לקבוע כי התביעה שכנגד תהיה תביעה נפרדת ותוכרע יחד עם תביעת מיכאל סולי וישיר איי. די. איי בע"מ.

לאחר ששמעתי את התובעת 1, גב' סולי מיכאל ואת הנתבע 1, מר אלי אוחנינה, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 13.3.16, והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה (ת/1)(נ/1), בתמונות ממקום התאונה לאחר התרחשותה (ת/2) וביתר הראיות, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לגרם התאונה נשוא הדיון באופן בו הנתבע 1 יישא ב – 80% מהאחריות לגרם התאונה והתובעת 1 תישא ב- 20% ממנה.

לגרסת התובעת 1, התאונה אירעה עת הוסע רכבה, מאחורי רכב הנתבע 1, ברחוב דו סטרי, ביישוב "עץ אפרים". או אז, החל רכב הנתבע 1, בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת 1. מנגד, העיד הנתבע 1, כי בעת נסיעה ברחוב, הוא בלם את רכבו ועצר בנתיב הנסיעה הנגדי. או אז, התובעת 1, אשר ביצעה פנייה רחבה בצומת פגעה ברכבו.

לטעמי, האחריות העיקרית לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1, אשר עצר את רכבו בנתיב הנסיעה הנגדי ובכך יצר סיכון לכלי הרכב הנוסעים בכביש. עיון בתמונות ממקום התאונה לאחר התרחשותה (ת/2) מלמד, כי אכן רכב הנתבע 1, עמד בזמן התאונה בנתיב הנסיעה הנגדי. אציין כי בין אם רכבו של הנתבע 1 היה בעמידה, כפי שטען הנתבע 1 ובין אם היה במהלך נסיעה לאחור, כפי שטענה התובעת 1, הרי שבכל מקרה, עיקר האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1, אשר העמיד את רכבו, בנתיב הנסיעה הנגדי בכביש דו-סטרי.