תא"מ 43585-04-15 יאסר נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

1.בפני תביעה לפיצויים בסכום של 63,384 ₪ שהוגשה נגד חברת הביטוח הנתבעת בגין אי תשלום תגמולי ביטוח ע"פ פוליסה לביטוח רכבו של התובע.

אין חולק כי במועדים הרלוונטיים היה התובע הבעלים של רכב מסוג מזדה 3 מ.ר 2172269 (להלן: "הרכב") וכי בתאריך 12.9.13 רכש מהנתבעת פולסה לביטוח הרכב כשתום תקופת הביטוח 31.5.14 בחצות.

ביום 30.5.14 היה הרכב מעורב בתאונת דרכים וכתוצאה ממנה הוכרז הרכב כאבדן כללי. התובע צירף חוות דעת שמאית בעניין ותבע מהנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח בגין שווי הרכב וכן עלות שכ"ט השמאי. מאחר שהנתבעת סירבה לפניותיו, עתר התובע בתביעה לפצותו גם בגין עוגמת נפש.

2.הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי הפוליסה בוטלה עוד ביום 13.4.14,עקב חזרה של הוראת קבע ולכן, במועד התאונה לא היה, לטענתה, כיסוי ביטוחי. הנתבעת הפנתה לכך שכשעה לפני התאונה ערך התובע ביטוח לרכב בחברת ביטוח אחרת ומכאן, לטענת הנתבעת, שידע כי אין לו כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת. הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את הנזקים הנטענים

3.מטעם התובע העיד התובע. מטעם הנתבעת העידה סוכנת הביטוח גב' לינה סייד (להלן:

" הסוכנת"),אשר טענה בתצהירה כי תשלומי התובע עבור הפוליסה בהוראת קבע חזרו ולאחר שיצרה עימו קשר טלפוני, הודיע לה כי הוא במצב כלכלי קשה ואינו יכול לעמוד בתשלומים. הסוכנת הפנתה למכתבים שנשלחו מטעם הנתבעת לתובע בעניין. יצוין כי התובע הכחיש כבר בתביעתו כי ידע על כל שהוראת הקבע חזרה וכי קיבל את מכתבי הנתבעת.

דיון

4.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני, התרשמתי מעדויות הצדדים ושקלתי את טענותיהם, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.

בראשית הדברים אציין כי הנתבעת העלתה במהלך הדיון וגם בסיכומיה טענה אשר לא העלתה בכתב הגנתה ולכן מהווה הרחבת חזית אסורה,כאילו דין התביעה להידחות מאחר שהפוליסה משועבדת לבנק. המדובר בהרחבת חזית שכן אילו הייתה הנתבעת מעלה את הטענה בכתב ההגנה יכול היה התובע לפנות לבנק ולהציג אישור מטעם הבנק לעניין חוב השיעבוד כיום והשפעתו על הסכום לו הינו זכאי באופן ישיר,מתגמולי הביטוח.

בדיוק בשביל שצד לא יעמוד במצב בו לא יידע מה עליו להוכיח, גובשה ההלכה הפסוקה, על פיה צד אינו רשאי להרחיב את הדיון לשאלות שלא הוגדרו בכתב הטענות, אלא באישורו של בית המשפט. הטעם לאיסור הוא מניעת עיוות דין העלול להיגרם לצד שכנגד הערוך לטעון אך בסוגיות שפורטו בכתב הטענות והוא אינו צופה את האפשרות שיועלו טענות חדשות שכלפיהן לא ניתנה לו הזדמנות לטעון. ראו ע"א 8566/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נ' מליבו – ישראל בע"מ.

יחד עם זאת על מנת שתנוח דעתה של הנתבעת אתייחס גם לטענה זו לגופה ואציין כי שיעבוד איננה פעולה המאיינת את זכותו של המשעבד בנכס המשועבד, אלא רק מכפיפה את הפועל היוצא של מימוש אותה הזכות לזכותו של בעל השעבוד, ע"פ תנאי השעבוד. לפיכך, גם לגופם של דברים, יש לדחות את טענת הנתבעת להעדר יריבות מאחר שהפוליסה הייתה משועבדת. מובן כי בפועל, התובע יהיה זכאי לקבל לידיו את הסכום שייפסק לאחר סילוק החוב לבנק, נשוא אותו שיעבוד והוראה בהתאם תינתן בסיפא של פסק הדין. אולם, כאמור אין בעצם שיעבוד הפוליסה כדי לבטל יריבות בין הצדדים, או כדי למנוע מהתובע את זכות התביעה לתגמולי הביטוח.