תא"מ 43497-02-16 מקורות חברת מים בעמ נ' דואני ואח'

המשך הטיפול בתיק זה עבר אליי לאחרונה, והמזכירות קבעה לי בו דיון (ישיבה מקדמית) ביום 25.6.17.

מעיון יזום שלי בתיק למדתי, כי הנתבעים הגישו בקשה להתיר להם משלוח הודעה לצד שלישי, והבקשה טעונה הכרעה עניינית, כאשר המותב הקודם נתן לגביה הוראות דיוניות ראשוניות, ולבסוף, בהחלטה מיום 27.6.16, קבעה שכל הבקשות התלויות ועומדות יידונו במועד הדיון.

לטעמי שלי, ראוי להכריע בבקשה זו עוד בטרם מועד הדיון הנ"ל, ומכאן אני מגיע להכרעה בבקשה.

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים (ויצוין כי עפ"י החלטת המותב הקודם ניתנה לתובעת דווקא זכות המילה האחרונה, אך דומה שהצדדים קיבלו הזדמנות מספיקה לשטוח טענותיהם), אני מוצא לדחות את הבקשה. ואלו נימוקיי, בתמצית:

1. צודקת התובעת בטענתה, כי הנתבעים לא מפרטים ולא מנמקים באופן מלא ומספיק את עמדתם לפיה שלושת הצדדים השלישיים אחראים לנזקה של התובעת. לא ניתן להסתפק הסבר הנתבעים במסגרת תשובתם על תגובת התובעת: הסבר זה נמסר בלשון גורפת וכללית, ויוזכר כי בין הנתבעים חברת ביטוח שחזקה עליה שבידיה לבצע בדיקות יסודיות של הדברים, כאשר עולה מעמדת המבטחת המשנה (תחילה טענה להיעדר כיסוי ביטוחי ואח"כ חזרה בה מטענה זו) כי אכן ביצעה בדיקות שונות, ולכן לא די בטענה כללית.

2. מבחינת ביהמ"ש נימוק נוסף ומרכזי הוא העובדה שהתביעה העיקרית הוגשה בשיהוי רב של שנים רבות לאחר אירוע הנזק משנת 2009. הנתבעים לא טענו אמנם דבר לגבי שיהוי זה, אך ביהמ"ש לא סבור שראוי שערב שנת 2017 יחלו הליכים חדשים (הודעה לצד שלישי) בגין אירוע משנת 2009. מכל מקום, ניכר כי אישור לפתיחת חזית זו יביא לסרבול ולהתמשכות ההליכים, שממילא כבר נמצאים בשיהוי (לגישת ביהמ"ש לפחות).

3. עמדתם הבסיסית של הנתבעים היא שהם פטורים מאחריות (למרות ההודאה בפגיעה הפיסית במתקן התובעת), והם יוכלו לנסות להוכיח כל טענה (שעפ"י הדין עליהם להוכיחה), שלא בדרך של הודעה לצד שלישי דווקא, אלא למשל בדרך של זימון עדים. כמובן שאם יוחלט בסוף היום שהנתבעים עצמם אחראים בנזיקין כלפי התובעת, יוכלו הנתבעים להגיש תובענה נפרדת משלהם כלפי הצדדים השלישיים (בכפוף להוראות כל דין כמובן).

    

   בקשת הנתבעים נדחית אפוא, ואיני מוצא לחייב הנתבעים בהוצאות התובעת, הן לאור השיהוי בהגשת התביעה (שהיווה אחד מנימוקי החלטתי מעלה) והן לאור השינוי בעמדת התובעת (תחילה ובמסגרת סעיף 7 לכתב התשובה שהגישה לכתב ההגנה טענה התובעת כי דרך המלך היא משלוח הודעה לצד שלישי, והנה כאשר הנתבעים הגישו בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי, התנגדה לכך התובעת).

    

   הוראות דיוניות: